למה אני מקנא ביוצאי החינוך הדתי

לסיכום אומר שהבעיות במערכת החינוך החרדית הן ידועות ואכן יש לתקנן, אך לא נוכל לעשות זאת ללא הבנה מספקת של המכלול. בעוד מערכת החינוך החרדית היא מערכת חינוך שנותנת תשובות (בעייתיות) ומהווה "מורה נבוכים" לנוער היוצא מתוכה - מערכת החינוך החילונית אינה נותנת את התשובות (וטוב שכך), אך לצערנו היא גם אינה מחנכת את התלמיד לשאול את השאלות. והרי לכם הבעיה האמיתית: אין שום קשר בין חינוך לבין המקום שבו למדתי. במערכת הלימוד החילונית לא לומדים ביאליק, כי היום אין תלמיד חילוני שמבין מה משמעות הביטוי "על השחיטה". לא לומדים גם את מגילת העצמאות כי אין תלמיד שיודע מהו "צור ישראל". אפילו את היסטוריית עם ישראל התלמידים החילונים לא יודעים משום שאין להם מושג פרקי אבות מה הם. חברים יקרים, אנא, אל תבינו את המכתב הזה כהתקפה אלא כתחינה, מעימכם אני בא, בואו ונהיה קצת אגואיסטים, בואו נטפל בעצמנו, נעזוב לבינתיים את הבעיות (שבלי ספק קיימות) במערכת החינוך החרדית. בואו נוכיח קודם כל לעצמנו שאנחנו יכולים להיות יותר טובים ותיווכחו, שברגע שנציע יותר, האנשים האלה, שיכולים להיות אנשים מעולים, יבואו אלינו בלי שנבקש ובלי שנתקיף. בואו ועיזרו לשנות את השיחה, בואו נהיה אגואיסטים, בואו נתקן את עצמנו, נהיה אור לחילונים ואחר-כך אור לחרדים, ומשם אור לגויים.

לפני הכל, אפתח ואומר שכל בעל-בינה יודע שאם בקרוב מערכת החינוך החרדית, והחברה החרדית ככלל, לא יוכלו להתיישר על-פי נושאי הליבה של משרד החינוך והחברה הישראלית, אנו נעמוד מול קרע גדול עוד יותר מהקיים היום, והדמוקרטיה שהקמנו בחבל הארץ הקטן הזה תהיה בסכנה. אך הרשו לי לומר לכם, חבריי החילונים, בתור אדם שזה עתה יצא ממערכת החינוך החילונית, שאת נושאי הליבה שלה מזכירים שוב ושוב בתקשורת בימים האחרונים: טלו קורה מבין עיניכם ובידקו מה הם הדברים שעימם יוצא ילד חילוני ממערכת החינוך שלו ומה הם הדברים שנוטל ילד חרדי או דתי לאומי מבית ספרו. נכונות חלק מהטענות, שאותו תלמיד חרדי יוצא ממערכת החינוך עם כישורים בעייתיים באנגלית ובמתמטיקה, ובכך תיפגע יכולתו להשתלב בשוק העבודה לכשירצה לעשות זאת. אני, לעומת זאת, בתור תלמיד חילוני, יוצא לא מוכן בעליל להתמודד עם הזהות הלאומית שלי, הזהות הרוחנית שלי, וכל יתר הכלים האחרים שמאפשרים לשרוד באזור גיאוגרפי זה, שבו אנו למדים שוב ושוב כי מי שאין לו שורשים הוא גם נעדר זכות קיום. האם העובדה שהיום אני יודע אלגברה, טריגונומטריה, את ההיסטוריה של תנועת ההשכלה ואת תיאוריית האבולוציה של דארווין, מחפה על כך שרוב הנערים בני גילי לא יודעים מיהו רבי יהודה הנשיא? לא יודעים מהי גמרא? (שימו לב, לא אמרתי שהם אינם לומדים גמרא, אלא פשוט לא מכירים את המילה, או את המושג) האם חבריי מסוגלים לנהל ויכוח עם עובר-אורח אקראי שיתבע בעלות על ביתם? התשובה לכל השאלות הללו היא - לא, אם משום חוסר עניין ואם משום בורות, והחרפה מצידנו היא בלתי נסלחת. לעומת זאת, אותו נער חרדי שיחליט יום אחד שהוא רוצה לצאת מחברת ההסגר שהוא חי בה ולהצטרף לעולם שלנו (אולי אפילו חס ושלום לחזור בשאלה), יוכל לעשות זאת ללא המבוכה הרבה שמרבית בני גילי חיים בה. ובסופו של דבר, חברה יהודית ודמוקרטית תוכל להיבנות על אנשים כמותו. אך האם בני גילי יוצאי מערכת החינוך החילונית, יוכלו להוות את עמודי התווך של חברה יהודית ודמוקרטית, חברת מופת, שתהווה אור לגויים?