תרגיל ההונאה של נוני

עיתון ידיעות אחרונות ממשיך לשקר לקוראיו. כמעט כרגיל. הקורבן התורן הפעם הם בני הזוג נתניהו. ולא בכדי: העורך האחראי, ארנון מוזס, מנהל כידוע מלחמת חורמה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. העילה לכך: יציאתו לאור של עיתון ישראל היום, שבעליו, המיליארדר שלדון אדלסון, מזוהה עם נתניהו. ארנון מוזס האיש והמו"ל והעורך נעדר עכבות. גם זאת כרגיל. לכן אין אולי פלא, כי הוא לא נמנע הפעם אפילו מפרסום דיווח כוזב על תוצאות הליך שיפוטי, ובלבד שהמטרה "המקודשת" תושג: פגיעה בשרה נתניהו, כפי שיובהר להלן. ברשימה מפוקפקת שפרסם השקרן של המדינה (יום ב', 17.05.10) נכתב בכותרת הגג: "משפט ליליאן פרץ נגד שרה נתניהו: ניצחון ראשון לפרץ". בכותרת נאמר: "נדחתה בקשת שרה נתניהו למחוק חלק מהתביעה נגדה", ובכותרת המשנה נאמר: "השופט דחה את בקשת עורך-דינה של נתניהו למחוק מכתב התביעה סעיפים המתארים כיצד השפילה רעיית רה"מ את פרץ, דרשה ממנה מטלות בלתי אפשריות וגרמה להתמוטטותה". הכתבה המחזיקה שלושת-רבעי עמוד, כוללת תמונות של: שרה נתניהו, ליליאן פרץ, ועו"ד אסף שועף (בא-כוחה של ליליאן). הכתבה חתומה על-ידי העיתונאי איתן גליקמן. הרשימה בכללותה והכותרות בפרט אינן משאירות מקום לספק: מפלה קשה לשרה נתניהו - השופט דחה את בקשותיה. משמע, התובעת צודקת בתביעתה נגד נתניהו. אלא שהאמור ברשימה אינו אמת והוא עומד בסתירה לקביעות בית המשפט. במקביל להגשת כתב ההגנה (לתביעת פרץ) בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, הגישה שרה נתניהו, באמצעות באי-כוחה עו"ד דוד שמרון ומיכאל ראבילו, את הבקשות שלהלן (ציטוט):

• "בית הדין מתבקש למחוק את התביעה כנגד חברת נתניהו ב.ש. על-הסף משום שאינה קיימת; כן מתבקש בית הדין הנכבד להורות על העברת התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. בנוסף יתבקש בית הדין הנכבד לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על מחיקת סעיפים 50-27 וכן 64-59 ו-69 מכתב התביעה. כמו-כן יתבקש בית הדין הנכבד לחייב את המשיבה בהוצאות בקשה זו בתוספת שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק".

ההחלטות שהתקבלו כתגובה לבקשה:

1) העברת התביעה - ביום 17.03.10 קיבלה השופטת אורלי סלע, סגנית הנשיא בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, את בקשת שרה נתניהו, והורתה להעביר את התביעה לבירור בבית הדין לעבודה בחיפה [מייד לאחר מכן הגישה התובעת את התנגדותה לבקשות שרה נתניהו ואת הסכמתה להעברת התביעה, על-אף שהיא הגישה אותה במקור לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. השופטת בתל אביב קיבלה כאמור את בקשתה של נתניהו, בסוגייה זו, עוד לפני שנחשפה ל"הסכמת" התובעת] 2) הבקשות האחרות - בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נמנע מקבלת החלטה לגופו של עניין ביתר הבקשות שהציגה שרה נתניהו. וכך כתב השופט רמי כהן:

• "אשר לטענות הנוגעות למחיקת סעיפים מכתבי התביעה או לשאלות הנוגעות לסמכות עניינית הדורשת בירור לגבי היותו של מי מהנתבעים בתביעתה של המשיבה בגדר מעבידה - כלל הוא שהקביעה אם ובין אלו צדדים מתקיימים יחסי עובד-מעביד גם היא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, ולכן אין מקום או צורך להתייחס לשאלה זו בשלב זה, שכן לפעמים כדי לקבוע זאת נדרשת תשתית ראייתית. לכן - לא אתייחס בשלב זה לבקשה למחיקת סעיפים מחמת חוסר סמכות עניינית ולתגובה באותו עניין".

הנה-כי-כן: שרה נתניהו ניצחה בבקשתה להעביר את התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה; ולגבי יתר הבקשות - השופט טרם הכריע בבקשות לגופן (כותב השופט: "אין מקום או צורך להתייחס לשאלה זו בשלב זה)", ובהמשך הוא אף מנמק מדוע לא הכריע בהן לגופן ומדוע לא הכריע לגופה גם בתגובתה של התובעת ליליאן לבקשות.

העולה מכך: עיתון ידיעות אחרונות, עורכו ארנון מוזס, וכתבו איתן גליקמן, פרסמו רשימה כוזבת ופוגענית, וזאת מתוך שיקול מסחרי. במקום לפרסם שהשופט טרם הכריע בבקשות לגופן, הם פרסמו גירסה כאילו השופט כבר דחה את אותן בקשות. העובדה שהם מהינים לשקר שוב ושוב לקוראי העיתון, מטרידה ומדאיגה, והיא מהווה, למעשה, הפרה של חובת האמון כלפי הקוראים. דיווח כוזב על הליך שיפוטי, כדאי לזכור, מהווה עבירה פלילית חמורה. קל וחומר כאשר הדיווח הכוזב נעשה מתוך שיקול מסחרי זר.

במדינה מתוקנת היו יוזמים ארגונים צרכניים תביעה ייצוגית נגד ידיעות אחרונות, בעליו ועורכיו, באשמה: פרסום כזבים והטעיית הקוראים מתוך שיקולים זרים של העיתון ובעליו. כדאי לזכור כי תביעה ייצוגית ניתן להגיש לא רק נגד חברות מזון או חברות סלולר, אלא גם נגד עיתון ובעליו המשקרים בזדון לקוראים תוך עיוות וסילוף החלטה שיפוטית. ניתן להניח, כי בסופו של דבר ישלם ארנון מוזס על מעלליו וכזביו.