כאמור, צריכת מוצרי חלב חיונית לגופינו. ממוצע כל מוצרי חלב לסוגיהם הוא 100 מ"ג סידן ל-100 גרם או מיליליטר מוצר. כל מוצר לבן שמכיל יותר מזה - נחשב למוצר מועשר.
גבינות צהובות, שהן גבינות קשות, אומנם אינן לבנות בצבען, אך כמויות הסידן בהן מאוד גבוהות (ובהתאם כמות השומן, בל נשכח). היתרון בגבינות לבנות שיש בהן אחוזי שומן משתנים. גבינה 5% שומן תהיה עשירה בחלבון, ואם תהיה גם תקרא גבינה מועשרת, אזי גם כמות הסידן בה תהיה גבוהה יותר, ולכן מומלצת יותר כאשר מנסים לנהל משטר דיאטה. כמובן שעל-מנת לנהל דיאטה יעילה, רצוי שלא להימנע לחלוטין מהגבינות הצהובות והקשות העשירות בשומן, ולו רק בכדי שלא "לשבור" את הדיאטה בגלל צורך בלתי מסופק.
גבינות לבנות רכות כמו ריקוטה מכילות אחוז גבוה של סידן, וכנ"ל גבינות כמו פטה, בולגרית או גבינה מלוחה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא כמות המלח.
לגבינות עיזים ישנו טעם דומיננטי יותר שלא כולם אוהבים, אך מבחינה תזונתית, גבינות מחלב עיזים ובכלל גבינות מחלב צאן (כבשים, באפלו), הן בעלות ערך זהה מקבילותיהן מחלב הבקר "הרגיל" ומכילות חלבון איכותי. כמובן שחלבון גבינות צאן קל יותר לעיכול מחלב פרה וכן בעל אחוז סידן גבוה יותר מחלב פרה (בכ-10%). כאמור, ליוגורטים המכילים חיידקי פרוביוטיים ישנו יתרון של סיוע למערכת העיכול, במיוחד אם הם מחלב עיזים (כי הוא גם דל בלקטוז).
באשר לחלב רגיל - קיימים היום סוגים רבים של חלב: דל שומן, מועשר, בטעמים וכדומה. ההבדל הוא לרוב באחוזי השומן ובכמות הסוכר. סוגי החלב שמועשר בסידן עדיפים לצריכה בגלל הסיבות שפורטו לעיל.
לסיכום, מה שחשוב בכל תפריט דיאטה הוא שמירה על האיזון. צריכת מוצרי חלב מסייעת באופן ניכר לדיאטה, לירידה במשקל, הפחתת אחוזי שומן ושמירה על המשקל החדש לאורך זמן. המגוון והעושר הקיימים כיום על המדפים הם מצויינים ומספקים. ניתן בהחלט לייצר עוגת גבינה ביתית בשבועות שאינה מכילה אחוזי שומן גבוה, אלא עושה שימוש במוצרי חלב מועשרים בסידן ודלים בשומן ועדיין לקבל מחמאות.
