טוב ונעים שבת אחים גם יחד

מקובל היום לדרג ספרי שירה ומשוררים, ונראה לי שמכל הבחירות האחרונות שקראתי עליהן, לצערי, לא בחרו את ספר השירה הידוע המועדף עלי. כוונתי לאסופת השירה הנפלאה של ק"נ (150) שירים בספר, הנושא את השם "תהלים". השיר, שכבש אותי במיוחד, מיוחס על-פי כותרתו לדוד. פרט נוסף בכותרת נותן לנו מידע, שהשיר הזה נהוג היה לשיר אותו עת עלו במעלות העולות בבית המקדש. מילות השיר התחרזו על שפתותיי על-רקע אווירת חג השבועות. בחירתי מתייחסת לשיר שכולל רק שלושה פסוקים - למזמור הידוע בשם מזמור קל"ג, שיר המעלות לדוד. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד

הִנֵּה מַה-טּוֹב וַּמה-נָּעִים

שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יַחַד.

כְּשֶׁמֶן הַטּוֹב עַל הָראש

יוֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרוֹן

שֶׁיּוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו.

כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיּוֹרֵד עַל-הַרְרֵי צִיּוֹן

כִּי שָׁם צִוָּה יהוה אֶת-הַבְּרָכָה

חַיִּים עַד-עוֹלָם. אני מבחין הבחנה בין השירים בספר תהלים שמדברים אלי, ובין מי שנקבע במסורת ישראל כחוצבן של מילות השיר הנפלא. רבים הם מעשיו הלא מוסריים, שקשה לי להשלים איתם, וזה לא המקום להעלותם. השיר כולל שלושה קטעים. כל קטע מובן לעצמו, אבל הבנתם כעניין אחד מהווה קושי. בקטע הראשון אנו חווים במילים פשוטות וחודרות אל הלב הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד. בעוד אנו שואלים מי האחים? מדוע טוב שבתם יחד? מתאר השיר את אהרון משוח בשמן. השמן הנמשח על ראשו יורד על הזקן. וממנו על-פי מידותיו לבגדיו. ואנחנו מסיימים עם הקטע השלישי המתאר את החרמון והר ציון. טללי החרמון מפסגתו השופעת בצפון הארץ מיטיבים גם עם הר ציון במרכז הארץ. פשטותו של השיר מעבירה אותנו לחוויית העלייה לרגל, כשהמונים מכל קצות הארץ שוהים בירושלים. הבאים מרחוק שוהים בה כמה ימים ולכתובתם נאמרו המילים - מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. בפשטותו של השיר כל עוצמתו השירית. שיר המתאר שלום ושלווה של המונים העולים לחוות חוויה דתית ערכית בעיר ירושלים. השלום והשלווה הם כשמן טוב וכטל היורד על הררי ציון. שלום ורווחה כלכלית שופעת שלובים זה בזה. ומה נחוץ יותר היום לחברתנו השסועה, יותר משבת אחים גם יחד במציאות של שלום ושלווה. מה נחוץ לנו יותר היום מאשר כל באי העיר ירושלים מכל הדתות ומכל העמים שיחוו את חוויית "מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". יחד לכל אלו שנולדו בה. יחד להיות קשובים זה למאווייו של זה. אל היחד הזה נשא אותי מזמור קל"ג. יחד - לא של כובש ונכבש בעיר ירושלים בשנת 2010. היחד הזה מתנסח אצלי יחד עם מילות המקהלה בסימפוניה התשיעית של בטהובן - "רונו גיל זה בני אלוה, בני אדם אחים אחים הם המה".