התקשורת היא שהרגה את שינוי

6 במאי, קרן נויבך בתוכניתה סדר יום מכנה מספר פעמים את מפלגת שינוי "מפלגת זוללי חרדים", ללא סיבה וללא מתן זכות תגובה. 13 למאי, איילה חסון מגישה את התוכנית הכל דיבורים ומכנה את שינוי מספר פעמים כגזענים, ומעמתת מול ח"כ גפני את יוסי פריצקי, לוחם ותיק כנגד כפייה דתית, אך שהורחק משינוי בנסיבות חמורות, וממילא לא יצא להגנתה. שתי פעמים בדגימה מקרית רק בימים האחרונים, בהן מגישות תוכניות אקטואליה פופולריות משמשות שופר תעמולה למפלגות החרדיות, ומצמידות את המונח גיזענות לאנשים ללא כל היסוס וללא כל ביסוס. כשאדם חילוני מבקר את התנהגות החרדים הוא מתוייג מיידית כגזען, ללא כל דיון עינייני בביקורת עצמה. ציפי לבני: יו"ר האופוזיציה תקפה את רה"מ וטענה כי הוא הודה בפניה שהוא מחוייב לש"ס. "הארועים האחרונים בהם היו מעורבים חרדים מהווים פוליטיקה המנצלת שיטה גרועה ופוליטיקאי חלש" http://news.walla.co.il/?w=/9/1670400/@@/item/printer. רון חולדאי: ללא ליבה, החרדים יהיו מעמסה. בדבריו היום, תבע חולדאי את עלבונם של מקצועות הליבה. "כל אחד מלמד מה שהוא רוצה", אמר. "פלגים איסלאמיים קיצוניים יכולים לחנך נגד מדינת ישראל - והמדינה תממן את החינוך שלהם. גם החרדים מלמדים רק את מה שהם רוצים - ואינם מוכנים ללמד את הליבה האזרחית של מקצועות שכל מדינה מודרנית רוצה שתהיה נחלתם של כל אזרחיה, כדי שיידעו מה פירושה של דמוקרטיה ויהיו מסוגלים לקיים את עצמם כבוגרים, ולא ליפול מעמסה על הקופה הציבורית" [קישור]. תוצאה: בש"ס וביהדות התורה תקפו הערב (יום א') את ראש העיר תל אביב, רון חולדאי, שאמר כי "חרדים מטפחים בורות", וקרא לשקול התמרדות אזרחית. בש"ס טענו ש"חולדאי מעדיף ילדי זרים על ילדים חרדים, במסווה גזענותו בניתוח כאילו אקדמי" [קישור]. אין כל טענה כנגד דוברי המגזר החרדי שמושכים את הוויכוח הציבורי לכיוון הנוח להם, להכפשת הדובר ולא דיון עינייני בנושא - טכניקה דמגוגית ותיקה. יש גם יש טענות כנגד אנשי תקשורת שמשתפים פעולה עם זה. בתוכנית הכל דיבורים, איילה חסון ראיינה את ח"כ גפני שטען כי רוב החרדים מתגייסים, והוא לא נדרש להציג תימוכין לטענתו זו. כמו-כן טען כי רוב המשתמטים הינם חילונים, והוא לא נדרש לדון על ההבדל בין השתמטות מאורגנת בכוחניות פוליטית ובחסות חוק מפלה, לבין השתמטות יחידים פרטנית המגונה על-ידי הציבור החילוני, כתוצאה של חוסר רצון צה"ל להתמודד עם התופעה. בכך, ניתנה במה לח"כ גפני להרצות את דעתו באין מפריע, ולהשאיר רושם מוטעה על ציבור המאזינים, האם זו עיתונאות ראויה??? הגדילה לעשות קרן נויבך בתוכניתה סדר יום (6 למאי) בכנותה מספר פעמים את מפלגת שינוי "מפלגת זוללי חרדים", ללא סיבה וללא מתן זכות תגובה. גם פנייה אישית אליה לא נענתה. באמירה זו של עיתונאית בתוכנית שהיא מגישה ברשת שידור ממלכתית, הפכה לבמת הסתה כנגד כל חברי שינוי בעבר, למה? שמה מתוך כוונה ליצור איום על מי שחושב (או שנויבך חושבת בעבורו) להקימה בשנית? משום מה הפכה תקיפת אקטיביסטים חילונים לבון-טון של התקשורת, והתעמתות עם דוברים חרדים הוצאה אל מחוץ לפוליטיקלי-קורקט. האם יראת החרדים נפלה על העיתונאים? האם שמא שכחו את תפקידם במערכת הדמוקרטית?