מה בין המוסיקאית בת-שבע שפירא וריכרד וגנר? "סודות ושקרים", במאמרה של המוסיקאית בת-שבע שפירא, כאן באתר, נגד הנשיא
שמעון פרס ועניין הגרעין, הם ללא בסיס עובדתי. היא גם אמרה כך:
"הכיעור שבעניין סודי זה... הוא בעצם ניהולו של מו"מ חשאי עם משטר האפרטהייד... קושי גדול נוסף נעוץ בעובדה שהשליח לדבר עבירה, שניהל את המשא-ומתן... הוא שמעון פרס... והנה, הפלא ופלא, איש זה, שניהל ככל הנראה מו"מ שכזה עם שר ביטחונה של מדינת האפרטהייד... ממשיך להלך חופשי ומאושר במסדרונות לשכת נשיא מדינת ישראל, וגם במסדרונות ובאולמות מפוארים יותר בתבל ומלואה, ואף להפיץ את דעותיו המהוללות בדבר זכותה של ישראל לשמירת עמימות גרעינית". שפירא איננה מבססת את דבריה בלשון הנימוס על עובדות, אלא מתבססת על מקורות עיתונאיים אנטי-יהודיים, אנטישמיים, בונה מגדלים מרחפים באוויר וכשהיא מסיקה מסקנות הזויות. מסקנותיה הן על דברים וריטואלים. משהו של בעיה באינטליגנציה הרגשית, בקוגנטיבה הזו שלה.
דבריה המלאים ב"סודות ושקרים", הזכירו לי מאמר אחר, גם כן של מוזיקאי, מפורסם יותר, שגם הוא במאמרו איננו מתבסס בדבריו על עובדות, אלא על מקורות אנטי-יהודיים ואנטישמיים. המוסיקאי ריכרד וגנר במאמרו האנטישמי
"היהדות והמוזיקה" כתב דברי-בלע אנטישמיים עם מסקנות הזויות על היהדות והמוזיקה. הנה כמה מהן:
- "היהודים מסוגלים ליצור רק מוזיקה רדודה ומלאכותית שיש בה סממנים של מוזיקה דתית, הניזונה מהפולחן היהודי בבית הכנסת המחקה באופן שטחי את המוזיקה האמיתית, ששורשיה ברוח האמיתית של הפולק (העם)".
ריכרד וגנר התיימר להכריז מהי "המוזיקה האמיתית", על בסיס מסקנות הזויות השאובות מאנטישמיות. האם גם שפירא מתריסה כנגד הנשיא פרס שהוא מסוגל ליצור רק משהו רדוד? מלאכותי? במסקנות שטחיות, כמו וגנר? לאן גררה עצמה שפירא?
כלומר, המוזיקאית ד"ר בת-שבע שפירא, היא ולא אחר, לכאורה ממש כמו וגנר, מתבססת על מקורות עיתונות אנטישמית, היא המוזיקאית, בסגנון הסטאקאטו שלה, היא, המבינה היטב "בביטחון הלאומי האמיתי", כוגנר ביהדות. והיא גם קובעת מסקנות הזויות על דברים הזויים כמו
"שהמערכת שטופת-המוח והקרביים, המגויסת כמעט מראש עד כף-רגל, המחשיבה מעל לכל את 'מראית העין' של הדברים, תקום ותתנפל תמיד, במלוא עוצמתה, על החוליות הקטנות והשבירות ביותר המתגלות בה - חושפי ה'סודות'...". הקומפוזיטורים, גיבוריה של ד"ר שפירא, "חושפי הסודות", הם ואנונו והחיילת קם. ומאידך-גיסא נשאלת השאלה, מי הוא, לכאורה בדיעבד, הגיבור של ריכרד וגנר האנטישמי? האם זו היא דווקא המוזיקאית ד"ר בת-שבע שפירא?
מה בין טירוף המערכות של השמאל ונפתלי רז? מזה עידן ועידנים, השמאל ההזוי מדבר גבוהה-גבוהה כלפי מי שאיננו בדעתו, בהתנשאות שהכשילה אותו מאז ומתמיד. במאמרו כאן באתר,
"טירוף מערכות" של נפתלי רז מזכיר שוב ושוב, שבמדינות רבות השמאל התקיים אך ורק במשטר טוטליטארי. במשטרים של היעדר חופש המחשבה, היעדר חופש הדיבור. סוציאליזם כזה הביא את ההתאבנות במחשבה, בה לוקות גם דעותיו של רז, שלא מאפשרת פיתוח מחשבתי של הפרט עד כדי שלא להבין שהעולם השתנה, שבריה"מ התפרקה, שחומת ברלין כבר מזמן נפלה; ובארץ, מק"י, מפ"ם, של"י, "השמאל החדש" ואחרים - נעלמו, והקיבוץ גם הוא הפך קהילה. הבעיה שאותה מייצג רז היא של בעיה באינטליגנציה הקוגניטיבית הרגשית.
בארצות אחרות, ההצלחה הסוציאליסטית נשארה רק במדינות ה"מתקדמות", בהן אין אופוזיציה, אין חופש עיתונות, שהן קוריאה הצפונית וקובה. גם בארץ, השמאל הפוליטי מתמעט מדי יום, גם בזכות מאמריהם של שפירא ורז, בעלי הדעות ההזויות, של מכבסת מילים. במקום מדינה דו-לאומית, בה דגלו כמותם בשנת 1948, מדברים הם היום על "מדינת כל אזרחיה", ועוד כהנה מכבסות, ועם "גיהוץ", עם קולב, וללא קולב, עם עמילן ובלעדיו. כן, הם בעד
"סוציאליזם ואחדות העמים", לכן הם בעד המשט לעזה למרות שהם יודעים, שלהוציא מלט, אין מצור על תרופות וציוד רפואי לעזה. ברם, אין לכמותם מילה אחת לזכות משט לטובת גלעד שליט לביקור אצלו של אנשי הצלב האדום. ברם, בקיום אותן הדעות, שפירא ורז משאירים עצמם מאחור, מבחינה כלכלית, חברתית, מדינית, ביטחונית ונעלמים פוליטית. מאידך-גיסא, בתהליך, הציבור מתפכח.
אשר על כן, טירוף המערכות של נפתלי רז, כפי שהוא רואה אותו, כלל איננו מובן. מאידך-גיסא, טירוף מערכות מוסבר היטב דווקא על-ידי ח"כ לשעבר
זהבה גלאון כשנתנה את התשובה לכך כשהתראיינה בעיתון הארץ. וכך אמרה:
"עמוס עוז קבר את העבודה ומרצ, השמאל התחיל את הגסיסה שלו ב-2000 ומת ב-2009 " (מוסף הארץ לשבת, 3.4.09, עמוד 17). ובנוסף, כדי להסביר את טירוף המערכות של השמאל, אמר פרופ'
אמנון רובינשטיין בנמקו מדוע עזב את השמאל ההזוי בדמות מרצ כשטען:
"החברים הטובים שלי במרצ, ירדו מהפסים בגלל הצורך לרצות את הפלשתינים בכל מקרה ובכל מצב" (מוסף הארץ, 16.2.07). אשר על כן, כשמדבר נפתלי רז על טירוף מערכות, האם שוב הפעם בדבריו לפנינו
"טובל ושרץ בידו"?
בפרספקטיבה של היום ראוי להזכיר כמה אבני דרך בטירוף המערכות של השמאל. למשל, כאשר לכדו בארגנטינה את הצורר אייכמן והביאו אותו למשפט בישראל, כתבו בעיתון היוצא לאור במוסקבה, "קומסומולסקיה פראבדה":
"זוהי פגיעה מהותית בחופש התנועה ובזכויות האדם". כאשר ביצעו חיילי צה"ל בגבורה את מבצע אנטבה, כך כתבו ב"איזבסטיה" הסובייטי:
"זוהי חדירה לא חוקית לשטח זר ופגיעה בחופש ובריבונות של אוגנדה". רק נזכיר כי קומסומולסקיה פראבדה כמו איזבסטיה היו מורה הנבוכים ברוסית מבריה"מ של השמאל בישראל.
כשמנסה נפתלי רז להבין טירוף מערכות מהו, ראוי שיצטייד בדברי פרופסור שבח וייס, לשעבר יושב-ראש הכנסת. בבואו של וייס לפרש דברי פאניקה, כמו אלו של נפתלי רז, תוך כדי שפרופסור וייס מנסה להסביר את היעלמות השמאל מהמפה הפוליטית בישראל כותב הוא כך:
"הסיבה היא התחזקות המגמה של ציונות בישראל ואי תמיכה בשמאל... שים לב ללוגיקה מאחורי משוואה שכזו. מצד אחד התחזקות המגמה של ציונות ומנגד, אי תמיכה בשמאל, מסקנה: ציונות מחד ושמאל מאידך, הן פונקציות הפוכות. כאשר אחת עולה, השנייה יורדת. ולחליפין, כאשר אחת יורדת השנייה עולה". אז היכן נמצאת הציונות בדברי נפתלי רז? האם לא ברור לו שדעותיו מלאות הפאניקה הן לא רק פונקציה יורדת, אלא גם הנאמנות שלו לציונות מוטלת בספק? אז עד כמה מאפשר לעצמו רז לסלף?
ועוד נזכיר כי ציון הנכבה הוא גם ביטוי בסיסי שריר וקיים, גם אם מוצנע או מוחבא בדברי רז. רק נזכיר כי הנכבה היא תוצאה לתוחלתו הנכזבת של עבד א-רחמן עזאם, לשעבר מזכ"ל הליגה הערבית, שקבע עם פלישת צבאות ערב לישראל ב-14 במאי 1948 כי
"זו תהיה מלחמת השמד וטבח רבתי, שעוד ידובר בה כמו במעשי הטבח של המונגולים והצלבנים". דברים המכוונים נגד היהודים בישראל, ארבע שנים אחרי סיום מלחמת העולם השנייה, סיום השואה. אז לאיזה טירוף מערכות נצמד נפתלי רז? ושוב, עד כמה אפשר לסלף כי דבריו של רז הם חלק מהתובנה של הציונות?
בטלוויזיה בשידור חי, לעיני כל העולם, בהתכנסות בקהיר, בנוכחות רבין ז"ל, התכנסות רשמית, כדי לחתום על
הסכם אוסלו ב', כה אמר מובארק, נשיא מצרים, לעראפת, כשסירב לחתום:
"תחתום יא כלב..." - ושוב, אז על איזה טירוף מערכות שלו מדבר נפתלי רז? על צער בעלי-חיים?
בסייפי אוסיף: הסופר
יהודה עמיחי כתב פעם:
"ישנם בתים נמוכים בהם פקידים גבוהים, ישנם בתים גבוהים בהם פקידים נמוכים...". נראה כי את העיקר הוא שכח והוא, ישנם פקידים נמוכים בבתים נמוכים והם מכילים את השמאל ההזוי בישראל. והמבין יבין.
