יש חופש נישואין בישראל

קובץ ההנחיות המחמיר החדש שאושר במועצת הרבנות הראשית, המחייב רבנים רושמי נישואין לערוך "בירור יהדות" חטטני ופוגעני, הוא ביטוי לכך שמדינת ישראל - מדינת העם היהודי המגדירה עצמה כיהודית ודמוקרטית - אינה יהודית ואינה דמוקרטית. רק דרך יהודית אחת נכונה בשבילה. בית הנבחרים השחית את דרכו בנוגע להנחלת זהות יהודית לכלל האזרחים. העסקונה החרדית-דתית מקבלת כוח של שררה מידי אזרחים, ובעריצות של רוב פרלמנטרי מכתיבה בכנסת קול אחד, צבע אחד: אורתודוכסי חרדי קיצוני. ישראל היא דיקטטורה, דיקטטורה תיאוקרטית, בנוגע לזהות יהודית. בשם "אחדות העם", הרבנות מרדדת ומבזה את הזהות היהודית של רוב היהודים. באופן דוחה במיוחד, התקנות החדשות מאפשרות לערער על יהדותו של כל אזרח, כל יהודי אינו יהודי עד שיוכח אחרת. עם מנגנון דיכוי אסור לשתף פעולה מרצון, ובמיוחד לא עם מנגנון רדיפה שכזה. לא חייבים ללכת לקבל הכשר אורתודוכסי, על זהות יהודית. כניסה למשרדי הרבנות אינם בגדר חובה אזרחית, בניגוד למשל למשרדי מס הכנסה... כניסה לרבנות היא רשות. אין טעם להיאבק רק בזירה המשפטית חוקית. בזמן הנראה לעין, הרודנות ועריצות הרוב הפרלמנטרי ידרסו שוב ושוב זהות אחרת שאינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים הטוטליטריים של הזרם האורתודוכסי. הפתרון לכן אינו משפטי אלא תרבותי ערכי. הגיע הזמן להפסיק להתבכיין כי "לא נותנים לנו להתחתן בישראל, המדינה לא מאפשרת...". לא נכון! אין בעיה להתחתן בישראל ולהקים משפחה שלא דרך הממסד הרבני. גם אם היה מסלול נישואין אזרחיים, היה עדיין צורך רגשי תרבותי של הזוג לערוך טקס חופה במסיבת החתונה ברוח יהודית על-פי דרכם. עובדתית, כבר היום אלפי זוגות מתחתנים כל שנה אחרת, וחוגגים את יהדותם בעריכת טקס חופה יהודי רפורמי, קונסרבטיבי או חילוני. כל הסביבה (מלבד חוק המדינה הרודני...) רואה בהם כנשואים, ומבחינה חוקית ומשפטית הם מסתדרים טוב יותר מכל זוג שהיה "חייב" ללכת לרבנות, וזאת דרך חתימה על הסכם ממון הוגן. הגדרת הבעיה היא אחרת: לא ניתן להירשם כנשוי/נשואה במרשם התושבים אלא דרך אישור רבני. ביג דיל - עניין רישום "נשוי/ה" הוא שולי מבחינה חוקית ופרקטית, שהרי כבר כיום מעמד "הידועים בציבור" נותן כמעט את כל הזכויות המשפטיות כמו זוג נשוי "רגיל". את שאר הזכויות ניתן להסדיר דרך הסכם ממון משותף. בדרך זו גם אין כניעה לדרישה דתית לגט רבני במקרה של פרידה, כששני בני הזוג יהודיים על-פי הגדרות רבניות. רק למען רישום שולי זה, אסור להאמין לשקר הרבני אורתודוכסי שאדם אינו יהודי אם "רק" אביו יהודי. אין חובה להיכנס להליך "גיור", הדורש לשקר ולהתחפש לזמן מה ליהודי דתי אורתודוכסי. ההגדרה הרבנית הדוחה "פסול חיתון" היא שקר גס, יש לדחות את קבלתה ואין צורך לצאת ממנה. אין רק דרך אחת חוקית להינשא ולהקים משפחה, זה לא נכון. יש חופש בחירה אישי בישראל (לא משפטי מדינתי). אסור להאמין להגדרות השערורייתיות של הרבנות "הממלכתית", שהפכה לגוף פוליטי חרדי קיצוני מסואב. ככל שיותר זוגות ייטלו אחריות ויבחרו בדרך יהודית אחרת, כוחה של הרבנות ייחלש. למען רישום משפטי שולי - אסור לתת, מבחירה ומרצון, למערכת דיכוי דתית אורתודוכסית ממוסדת, לדרוס ולדכא זהות יהודית אישית, זהות המשותפת לרוב מכריע של יהודי העולם.