רואים לכם בשיניים

הדוגמה הטובה ביותר לכך היא מחקר בנושא הרדמה אשר תוצאותיו התפרסמו לפני כשנתיים. במחקר השוו את השפעת חומרי ההרדמה בטיפולי שיניים על שחורי שיער, בלונדינים וג'ינג'ים. המחקר גילה, כי ג'ינג'ים מתוחים יותר ולפיכך חומרי ההרדמה משפיעים עליהם במידה פחותה. סף כאב זה דבר שמשתנה מאדם לאדם, ובאותו אדם בהתאם למצב הרוח שלו, למספר שעות השינה שהיו לו, עד כמה הוא נינוח ועוד. המחקר הראה, כי בממוצע אנשים ג'ינג'ים רגישים יותר לכאב וקשה יותר להרדימם. אך יש לסייג ולומר כי, מחקר זה לא נעשה ברמה מדעית גבוהה, שכן מספר הנבדקים היה מצומצם.

המחקר האחרון והמיוחד מכולם יצא לבדוק את הקשר שבין שתיית יין לבין מצב ההיגיינה האוראלית. המחקר נעשה באיטליה, כמובן, ארץ הידועה בתעשיית היין המפותחת שלה כמו גם בצריכה גבוהה של יינות בקרב האוכלוסיה. כדי לבדוק כהלכה את הנושא, החוקרים לקחו יין והוציאו ממנו את האלכוהול. זאת משום שאלכוהול הוא חומר מחטא, ולעיתים תמצאו אותו גם בשטיפות פה. במחקר נתנו לקבוצת של נחקרים לשתות יין, ובמקביל בדקו את הרובד החיידקי בשיניים, וגילו כי צריכת היין מביאה לירידה בכמות הרובד. ההסבר הוא בטיאנינים אשר קיימים ביין. אלו הן מולקולות חומציות הגורמות לפגיעה בחיידקים. אבל, אם חשבתם שמעתה כל שצריך לעשות אחרי צחצוח שיניים הוא לשתות כוס יין, טעיתם. צריך לזכור שיין הוא חומצי בגלל החומצות הללו ואחרות, והוא יכול לפגוע באמייל (בזגוגית השן). בדיוק כתוצאה המתקבלת משתייה מרובה של קולה, מיץ תפוזים או מיץ תפוחים. כמו כל דבר אין רע בלי טוב, ולהיפך. מה עוד שהיין גם צובע את השיניים, כמו קפה, תה ועישון.

דוגמה אחרת היא מחקר שתוצאותיו התפרסמו לפני כשנה, אשר עסק בקשר שבין היגיינה אוראלית לבין דמנציה. לקחו קבוצה של מבוגרים, בדקו את הפעילות המוחית שלהם על-ידי תהליך בו מקריאים להם רשימה של מונחים והם צריכים לחזור עליהם. במקביל, בדקו את רמת ההיגיינה האוראלית שלהם, וליתר דיוק את רמת הרובד החיידקי (הפלאק). המחקר מצא, כי אלה שהיה להם את התפקוד המוחי הירוד יותר, היה להם גם אחוז גבוה יותר של רובד בפה והיגיינה אוראלית ירודה. במחקר כזה אתה לא יודע מי הביצה ומי התרנגולת. אפשר להגיד שרובד הוא אחד הגורמים לדמנציה או להגיד שאדם דמנטי שוכח לצחצח את שיניו. אומנם החוקרים טענו, שיש קשר בין רובד חיידקי לדמנציה, אבל אם אתה רוצה להיות הגון אתה לא יכול לצאת עם כזו מסקנה גורפת על בסיס מחקר חתך מסוג זה. עם זאת, בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים התומכים במידת מה בתוצאותיו של מחקר זה. מדובר במחקרים רציניים המראים שלמוקד דלקת בגוף יש השפעה על דברים רבים, ביניהם על דמנציה. דלקת חניכיים היא מוקד דלקת קבוע ויש לה השפעה על מחלות לב, סוכרת, לידה מוקדמת, משקל וולד נמוך. כמה מחקרים הראו קשר כלשהו לדמנציה (שיטיון). בשנות ה-50 הייתה תיאוריה לפיה מוקד דלקת גורם לבעיות מערכתיות (סיסטמיות) שונות ולכן עקרו שיניים בקלות רבה בתקופה זו כניסיון לסלק את מוקד הדלקת. תיאוריה זו איבדה מזוהרה עם השנים וכעת היא צפה מחדש. מסתבר שהיא לא הייתה לגמרי מוטעית. לדוגמא, אנחנו יודעים שאצל חולה בסוכרת, מחלת החניכיים הרבה יותר חמורה, הריפוי אינו טוב וכל תופעות דלקת החניכיים הן הרבה יותר דרמטיות, כולל איבוד שיניים אגרסיבי ומהיר יותר. עם זאת, מצאו גם שלפציינט עם דלקת חניכיים חמורה קשה יותר להשיג איזון במחלת הסוכרת.