גלעד שליט הוא רק חייל אחד וצה"ל טובח. ויש לו, לגלעד, רק זוג הורים אחד, נכון. אבל, במשוואה הזו של העברת משלוחים 'הומניטריים' לרצועת עזה, עם שליחים אוחזי נשק שדחפו לחיילי צה"ל סכינים, גלעד שליט הוא בשבילי עולם ומלואו.
איש לא ביקר אותו. איש לא יודע מה שלומו. מה מצבו. על כך לא בוכה עידן לנדאו, מגן טובחי הארמנים והכורדים. אצלו, חיילי השייטת הם הטובחים. עוד לא קרא ושמע את העובדות לאשורן, אבל בשביל מה? הוא הרי יודע תמיד באיזה צד של המשוואה מונחת האשמה. זה תמיד אנחנו.
נניח לרגע, שדוברי המדיניות הישראלית היו עושים את מה שהיו צריכים לעשות, ומזכירים בכל משפט תגובה שלהם את גלעד שליט. שיאמרו: שחררו אותו ונאפשר לכם להכניס משלוחים לרצועה. כן, בכל משפט תגובה. אבל, אנחנו תמיד צריכים להיות בצד המתנצל.
לא ההתנהלות של חמאס מביאה את הרעה על תושבי עזה, אלא ישראל. לא השימוש הציני בחייל בודד שאיש לא ראה מזה מאות ימים, כקלף מיקוח נצחי, אלא המאסר ההומניטרי של מחבלי חמאס שמקבלים ביקורים בכלא בישראל ולומדים באוניברסיטה.
'משלחות השלום' זעקו כותרות עיתון 'הארץ' לפני ימים ספורים.
משלחות שלום לא דוחפות סכינים לחיילים בבטן.
