בראשית דרכה של הציונות החינוך היה ערך עליון, כמו ביטחון ועבודה עברית. חינוך נחשב היה לאבן היסוד בהגשמה הציונית ובאמת בעשורים הראשונים לקום המדינה מערכת החינוך הממלכתית בישראל הייתה מהמובילות בעולם בתחום המתמטיקה והמדעים. אך העשורים חלפו ואיתם בא הניוון. החינוך פסק להיות ערך עליון.
המפלגות פסקו מלריב על תיק החינוך. עם היחלשותה של מערכת החינוך, הוכרזה מלחמה על הממלכתיות. ההפסד הראשון של הציבור הישראלי, היה בחקיקת חוק נהרי הראשון שהכשיר את החינוך הפרטי. המכה הפטלית על הממלכתיות הונחתה עם חוק נהרי השני, הרי זהו חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, שהעניק פטור מלא מלימודי הליבה למוסדות חינוך הלא ציוניים ואפשר להם להמשיך ולקבל תקצוב מהמדינה.
דווקא בתקופה של פילוג בין המחנות השונים במדינה, יש צורך בחיזוק הקשרים בין מוקדי השסע החברתיים והקניית תחושת סולידריות והבלטת הערכים המשותפים. ירושלים כמיקרוקוסמוס, נותנת לנו מבט קדימה אל העתיד לעולם ללא חינוך ממלכתי אחיד. מלחמות השבת מחד והזדהות גוברת של ערבי ישראל עם אחיהם הפלשתינים מאידך. החינוך הממלכתי וחובת הלימוד של מקצועות הליבה מבטיחים שפה משותפת למרות השסעים. משמעותה שהמדינה לוקחת אחריות על חינוך אזרחיה, לא רק לשם שאיזה מיעוט יוכל להשתלב בשוק העבודה, אלא שהמיעוט הזה ירגיש וידע בכל רמ"ח אבריו, שהוא חלק מהחברה הישראלית וכמו שהחברה הישראלית מחוייבת להשכלתו, הוא מחוייב אליה בציות לחוק ובלסור למרותה.
על החינוך הממלכתי לשוב להיות ערך. על החינוך הממלכתי לשוב להיות שם נרדף למצויינות. נתון מביך הוא שיותר תלמידים לומדים במוסדות חינוך חרדיים מאשר חלקם באוכלוסיה. הסיבה לכך, שאצלנו יום הלימודים אינו ארוך, אצלנו אין ארוחת צהריים. אם אתה הורה עובד, שאין לו כסף לטיפול בילדים בין השעה אחת בצהריים כשנגמרים הלימודים לבין שש בערב כשחוזרים מהעבודה, אז החינוך החרדי ממלא את הוואקום שהמדינה השאירה. מצב זה חייב להשתנות.
מהפכת החינוך. מהפכת החינוך תתחיל בקואליציה ציונית המחוייבת לכלל אזרחי המדינה, זאת בניגוד לקואלציה הנוכחית, שעסוקה בשרידות, עסקנות ופשרנות אל מול דרישות חצופות של מפלגות סקטוריאליות. הקואליציה הציונית תהיה מחוייבת לחינוך הממלכתי של כ-ו-ל-ם, כי ציונות פירושה חינוך לערכים ישראלים, היסטוריה של העם היהודי והמיעוטים היושבים, חינוך לאזרחות, השתתפות פוליטית וגם למחאה לגיטימית. הקואליציה הציונית, מתוך הבנה עמוקה שהשקעה בהון האנושי שלנו חשובה לא פחות מעוד כביש בשטחים, לא תרשה להפרטה של מערכת החינוך ותתחייב בפה מלא בפני כל אזרחי המדינה, שהיא תספק יום לימודים ארוך, תוכניות לימוד משופרות וכיתות ראויות בגודלן ובמכשורן. הקואליציה תתחייב לביצועים טובים בהשוואה למדינות המצטיינות בחינוך.
זכויות המיעוטים. זכות המיעוטים לחנך את ילדיהם לפי אמונתם אינו מוטל בספק, אולם להורים אין את הזכות למנוע חינוך מילדיהם. חוק נהרי השני מנציח בדיוק את הרעה החולה הזו, מימון ללא ליבה. חייבת להיות מערכת חינוך אחת ותוכנית לימודים ממלכתית אחת, שאותה המדינה מתחייבת לספק לכל התלמידים הלומדים במוסדותיה. מי שרוצה להתארגן ולספק לתלמידיו תוספת לחינוך הממלכתי, יותר ממוזמן לעשות זאת, אך במימון פרטי ולא על חשבון הממלכתיות.
