אני מציע לא להתבלבל ולראות את המציאות כהווייתה. כוח קומנדו טרוריסטי במסווה של פעילי זכויות אדם ניסה לפרוץ את הסגר המוטל על רצועת עזה. המטרה הגלויה הייתה עימות אלים עם כוחות הביטחון של מדינת-ישראל והיא הושגה במלואה. האחריות למבצע הטרוריסטי הזה, כמו על תוצאותיו, מוטלת אך ורק על הכנופייה האלימה שתבעה לפרוע חוק. אני מצטער על פצועי צה"ל ומאחל להם החלמה מהירה, ואני שמח ועולץ על כל הרוג ופצוע בקרב הפורעים. חבל שלא היו יותר.
המונח 'זכויות אדם' שינה טעמו בשנים האחרונות. הוא הפך למטריה לבנה, צחה כשלג, שתחתיה מצטופפים וחוסים נבזים מרושעים, מחרחרי ריב ומדון וביניהם רוצחים שפלים מאוסים. אל תוך כל אלה הצטרפו פורעים אנרכיסטים יהודים ופעילים אנטי-יהודיים בקרבנו שימכרו את אמא שלהם בעבור בצע כסף. המסגרת היא של זכויות אדם, המבנה הוא של אירגון וולונטרי, החזות צבועה תמימות ורצון להועיל למך ולזקן, ומתחת לכל זה מתנהל ארגון טרור לכל דבר. לא להתבלבל ולא לקנות את הסחורה הקלוקלת הזאת! אל תסתכלו בקנקן אלא במה שיש בו.
אנחנו טועים באבחנה בין טרור של פיגועי ירי, מטעני צד, מוקשים, מתאבדים מתפוצצים וכיו"ב, לבין טרור בחסות ארגונים בינלאומיים אנטישמים באמצעות הסתה וחרמות, בדרכי רמייה, בריגול ובגידה, במניפולציות עלובות לבתי המשפט, בסיוע לסרבנים, בתמיכה באויבי המדינה, בשימוש בזכויות ההפגנה ובחופש הביטוי. הצד השווה לכולם הוא הכוונה הנסתרת והגלויה לפגוע בביטחון מדינת-ישראל שהיא מדינה דמוקרטית, שוחרת שלום, וכל מטרתה היא הגנה על שלום אזרחיה. אין למדינת-ישראל תביעות כל שהן מגורם כלשהו בעולם מלבד דרישה חד-משמעית שלא להיות מותקפת.
המשט הטרוריסטי בהובלת טרוריסטים איסלמיים לעזה היה התגרות לשמה. פרובוקציה בלתי-נסבלת! שום מדינה לא הייתה מרשה למשט כזה לצאת לדרכו מלכתחילה. שום מדינה לא הייתה מתרפסת בפני מבקשי רעתה ומתחננת ממש שיעגנו באחד מנמליה, יפרקו את מטעניהם, ובהבטחה שהכבודה תגיע במלואה ליעדה המוצהר. מדינת-ישראל עשתה הכל בשביל למנוע את העימות האלים שאירע בלב ים, וסורבה. מכאן, אין מנוס מן המסקנה שאין מדובר ב"משט הומניטרי" ולא במאבק לזכויות אדם. זהו אופן של מלחמה עם מטרות של מלחמה, וכדרך כל מלחמה התוצאות נמנות בהרוגים ופצועים. מי שנושא באחריות - נושא מן הסתם בתוצאות, ואין לו להלין אלא על עצמו.
הגיעה העת לגלות תקיפות. התנצלויות של מדינת-ישראל בפני האמורים להתנצל בפניה נתפסות כחולשת דעת אם לא טימטום לשמו. אין לישראל על מה להתנצל! היא פועלת במלוא המוסריות האפשרית בנתונים קשים של מציאות שאויביה מייצרים חדשות לבקרים. מדינת-ישראל ברפיסותה זו קובעת דפוס התנהגות מיוחד אליה מצד אומות העולם. הדפוס הזה מפלה לרעה, בלתי-נסבל, ואסור למדינת-ישראל להסכים לכך! שום מדינה ריבונית לא הייתה מקבלת זאת. די! נקעה הנפש.
