רבים לא יאהבו לקרוא שורות מאמר זה, אך אין מנוס מלהעמיד דברים על כינם, תוך שימת דגש על "ההסתבכויות" החוזרות ונשנות של צה"ל ומפקדיו. במבצע
עופרת יצוקה, מלפני שנים מספר, איבד צה"ל את המטרה, ו"הסתבך" בדרך ללא מוצא, עמוק בתוך בוץ עזתי, שהוליד מחנות בתוך תוכה של המדינה, מחנה שדגל ביציאה ומחנה שדגל בלחימה. במלחמת לבנון השנייה, שמסקנותיה עימה, "הסתבך" צה"ל, בשל שיקולים מספר אותם מנתה ועדת חקירה ממלכתית, שהוקמה, מכוח החלטת הממשלה. ושוב, "הסתבך" צה"ל בספינה, שעליה שני אקדחים, אלות וסכינים לפתיחת קופסות טונה. צה"ל ומפקדיו, כמעט ותמיד, מחטיאים את המטרה.
במבצע עופרת יצוקה, בחרה מדינת ישראל לא להקים ועדת חקירה, וכך, טענתי במאמר קודם, כי יש בכך משום הודאה למעשים בלתי-תקינים, ורבים כמוני, סברו כי אכן יש להקים אותה ועדה על-מנת לשמור על תדמית המדינה בעיניהן של מדינות רבות, שחשבו אחרת. בימים אלו, צה"ל, שוב קלע את מדינת ישראל למסע הסברתי מיותר, אותו יכלו לחסוך. נזכור כי, ההסברה ברוב המקרים, מעידה כאלף עדים, על מצב עובדתי לא תקין אותו משתדל צד כלשהו להסביר ולהבהיר, לתאוותו.
המטרה הצבאית מהמבצע בלב הים הינה אחת - שמירה על אזרחי המדינה והגנה עליהם מפני החדרת אמצעי לחימה, דרך ספינות הומניטריות. את זה כל העולם מבין, ואף גורם בינלאומי לא טען אחרת. זכותה של כל מדינה ריבונית, להגן על עצמה ועל האזרחים החיים בקרבתה מפני התקפות, כמו שזכותה, למנוע התחמשות מול עיניה, מוכרת, גם, בדין. האמצעי - מבצע לילי על-ידי יחידת יס"מ וקומנדו ימי, שימנעו מהספינה להגיע ליעדה ללא בדיקה ישראלית. המבצע בתוכניתו המקורית, היה פשוט, ובתוכניתו החלופית היה אכזרי והניב תוצאות - אכזריות, ואינן בלתי-נמנעות. בין המטרה לתוצאה, נותק הקשר, עת נהרגו נפשות מספר, ונפצעו רבים ממדינות שונות, בעולם, וכאן "הסתבך" צה"ל ו-"נכשל" שוב פעם, במבצע פשוט, שפגע בתדמית המדינה, קשות.
אלף ואלף דרכים ותוכניות, עמדו מול עיני מי שעמד בראש המבצע, ותכנת אותו. ובמקום לחסוך כמה שיותר תוצאות כואבות שבעקבותיהן נולד מסע ההסבר, המיותר. בחר הוא להתחיל את המבצע ב-כנסו בהם. הלא זוהי שפת הצבא בעזה, בלבנון ובמקומות רבים, למה שבמקרה הזה המילים יהיו יותר עדינות, אין סיבה!! אכן, לזכות חיל הים ייאמר כי שאר הספינות, שטו לחופי אשדוד בבטחה, אולם, לכולנו ידוע הכלל, שהטוב שבדברים אינו נזכר, והרע תמיד נחרט.
במרומיה של הספינה, נתלו, דגלי מדינות עולם נאורות, והספינה סימלה מסע הומניטרי, וכל האומר אחרת, טועה ובגדול. גם מי שאישר את המבצע, ידע היטב הדעת כי סמליהן של מדינות רבות, החשובות, למדינת ישראל, צצים על הספינה. אז למה בכל זאת לפעול לפי תוכנית הפוגעת באופן דרסטי הן בנוסעי הספינה והן בתדמית המדינה, מקום, שישנן תוכניות רבות הפוגעות במידה זעירה ביותר, כגון עצירת הספינה בלב הים, בכלים מתקדמים שלא חסרים לנו כמדינה מתקדמת, האמת היא - שרק ככה הורגל צה"ל לפעול, לשלוט, לכבוש, לדרוס, להסתבך ולסבך.
אם אכן הדבר נכון: שלחייל מיחידת קומנדו ימי שלפו נשק, זהו כישלון; שליחידת קומנדו ימי אין דרך להשתלט על נוסעים חמושים באלות וסכיני-ירקות, זהו כישלון; שמספר המשתתפים במבצע לא כיסה את מספר הנוסעים ומשכך נוצר חוסר-ההשתלטות, זהו כישלון; שכדי לעצור ספינה אשר עליה "אנשים אלימים", פותחים באש חיה מטווח קצר, זהו כישלון; אולי הגיע הזמן, ולו פעם אחת, להגיד בפה מלא, שלתוצאות האלו לא התכוונו.
הנזק התדמיתי למדינה, בגין, המבצע "שהסתבך" בלשון המעטה, אינו פרופורציונלי, כלל ועיקר, עם השתלטות על ספינה, שנמצאו עליה שני אקדחים, כמה סכינים ואלות. שום הסבר אינו יכול להצדיק את המבצע המפוקפק והלא ערכי. כל הסבר משמש לרעה, ומי שנחוש כי התוצאה הייתה בלתי-נמנעת, וכי סכנת חיים נשקפה לחיילים, אז, עימו הצדק, וטוב היה עושה אילו היה חוסך את ההסברים המיותרים, משום, שבצדק הרגנו!!
