עוד לא יבש הדיו, כלומר, הספינות עוד היו בים בדרכם לחוף, וכבר החלו הפרשנים, המומחים לכל דבר ועניין, לטווח את פגזיהם לנוכח הבעיה שנוצרה. מי החליט, מי פקד, מי לא חשב מראש ואת ראשו של מי צריך לערוף. כאילו שבכך נפתור את הסבך. נשאלת שאלה פשוטה הטובה לכל מקרה ובכל עת: מדוע לא עושים מאזן כולל של החיוב והשלילה כפי שנעשה במאזן כלכלי. קחו אויר לפני פסק דינכם.
במאזן משט הספינות יש נקודה שלילית בולטת מאד הניכרת לעין כל: ההשתלטות בים הפתוח הרחק מתחום המים הטריטוריאליים של רצועת עזה, למרות שבמקרה הזה מדובר במושג ערטילאי כיוון שמים טריטוריאליים שייכים למדינות ריבוניות ורצועת עזה איננה כזו, כידוע. אבל כיוון שבעולם לא עוסקים בזוטות שכאלו במקרה, זה שהסתיים בהרג אזרחים ממדינות שונות, אין להימנע מלקבוע שהייתה זו שגיאה קשה של מקבלי ההחלטות להורות על פעולה הרחק מחופי הארץ. עתה זו נקודת התורפה בטיעוננו.
כפי שנוהגים אצלנו לומר "להרוג טורקי ולנוח" נוהגים היום בעולם לומר "הצק לישראל ותחכך ידיים" כי הרי מבחינת מארגני המשט הזה ואלה שאולי צפויים בעתיד, העיקר הוא לא הסיוע ההומניטרי לכאורה לעזה אלא הטרדתה של ישראל על-ידי פרובוקציות המרעישות את דעת הקהל העולמית. כל מה שנעשה לאחר מכן יהיה כבר בבחינת אנטי קליימקס.
ולמרות זאת, אילו היו שואלים את דעתי והערכתי מה לעשות כעת הייתי מציע את הדברים הבאים:
(א) להציג קבל עם ועולם מה ומי זו ספינת "מרמרה" - מי בעליה, מי היה בספינה ומה נמצא עליה. להדגיש ולחזור ולהדגיש לעין כל את העובדה שנוסעי הספינה נערכו בכלים אלימים לקדם את הצבא שנאלץ -
נאלץ - להגיב באש כדי להגן על חייו. הצילומים החיים הבהירו זאת היטב. הלזה ייקרא הומניטריות.
(ב) להכריז כבר עתה כי כל ספינה שתחצה את המים הטריטוריאליים לאורך ההסגר על הרצועה תיעצר. וכדי שהדברים יהיו ברורים יותר לאותם אירופאים ואמריקנים היוצאים נגדנו ושאליהם מכוונים הדברים, הגיע הזמן להוכיחם ברחל בתך הקטנה ולהסביר להם כי חמאס הוא ארגון טרור דוגמת אל-קאעידה המוכר להם היטב שאיננו מסתיר כוונותיו.
(ג) למצוא הסבר יצירתי מדוע ההשתלטות נעשתה בים הפתוח כי יש כאן תקדים מאד בעייתי מבחינתנו.
(ד) לתת את הדעת על האפשרויות לתביעות עתידיות לפיצויים של ההרוגים והפצועים שעל הספינה.
(ה) גם אם לכאורה אין דמיון בין המקרים, כדאי לרכז את המידע על תגובות המדינות השונות לנוכח גל הפיראטיות של הסומאלים.
אין, כמובן, לקוות כי בכך יש סיכוי גדול לשפר מן היסוד את תדמיתנו בקרב "שוחרי השלום" בעולם או מדינות הנחשבות נאורות. לפחות נשיב מלחמה שערה בתחום התודעתי/הסברתי.
ומילה על טורקיה: כפי שכתבתי בעבר, כל עוד טספ ראיפ ארדואן בשלטון היחסים בינינו לבין טורקיה יימצאו כל העת על-פי תהום. אני יכול להעריך כי אילו הדבר היה נתון רק לשיקול דעתו הוא היה מנתק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. כיוון שזה לא קרה צריך להעריך כי בממשל באנקרה יש גורמים רבי משקל שאינם רוצים בנתק גמור. אבל המשך הקשרים המסחריים הקיימים יהיו נתונים מעתה בתנודתיות רבה כי עם כל רצוננו לנתק בין הפוליטיקה והעסקים אין זו משימה קלה בעולמנו כיום.
