עבור סטודנט במרכז הארץ, הדאגה הכלכלית אינה מסתכמת בתשלומי שכר הלימוד. כל מי שמעוניין לרכוש השכלה גבוהה וללמוד באחד מהמוסדות המוכרים במרכז הארץ, נתקל בשלל קשיים בדרכו אל התואר הראשון. כאמור, אם נניח שמדובר בסטודנט שאינו נעזר בהוריו לטובת מימונים שונים, עליו לכלכל את עצמו ולהרוויח מספיק כסף כדי לכסות את הוצאותיו השונות הכוללות: שכר לימוד (10,000 שקלים), דיור (2,000 שקלים לחודש), הוצאות נלוות (ארנונה, מים, חשמל, קניות, פלאפון 500 שקלים), נסיעות ועוד (כל זאת ללא בילויים ורווחה אישית).
שכר דירה במרכז הארץ הוא אחד היקרים, בין אם יעדיף הסטודנט לגור בדירה עם שותפים, עם בן זוג או במעונות הסטודנטים, השכר יכול להגיע לחלק נכבד ממשכורתו. חדר בדירה עם שותפים בתל אביב וסביבתה יכול לעלות לסטודנט בין 1,500-2,500 שקלים, דירה לבני זוג יכולה לעלות 3,000 שקלים ומעלה. חוץ מבחירת מגורים במעונות הסטודנטים (מחיר חדר נע בין 600-900 שקלים) אחזקת דירה או שותפות בדירה היא עסק לא זול, מה שמביא לא מעט סטודנטים אשר הוריהם גרים במרכז, לחזור אל ביתם או להישאר שם בתקופת הלימודים. זו אומנם אפשרות נוחה מבחינה כלכלית, אם כי לא אידאלית עבור צעיר בשנות העשרים, הרוצה להתחיל את חייו העצמאיים או עבור הוריו אשר מכלכלים את ילדם גם בשנות העשרים שלו. אנו יכולים לראות צעירים רבים הגרים אצל הוריהם עד שנות העשרים המאוחרות, משום שהם לא מסוגלים להתקיים מבחינה כלכלית בזמן הלימודים.
הסטודנט הרוצה לשלב עבודה במהלך הלימודים, דבר הכרחי עבור מי שבחר ללמוד במרכז והוריו לא גרים בקרבה נתקל בקושי נוסף: מקומות העבודה המוצעים לסטודנטים, המוגדרים כ"עבודות סטודנט", דוגמת מכירות טלפונים או שירות לקוחות בחברות תקשורת שונות, דורשים מהעובד 4-5 משמרות שבועיות, הכוללות 6-8 שעות למשמרת. מקומות עבודה אלו משלמים שכר ממוצע של 22 שקלים לשעה, בהבטחת "בונוסים" לאחר מספר חודשי עבודה. מעבר למכשול השעות המחויבות, שלא מאפשרות לסטודנט לימודים במתכונת מלאה בשילוב עם שעות עבודה מלאות על-פי הדרישות, השכר נמוך ואינו מאפשר כיסוי כל התשלומים בסוף החודש.
סטודנטים נאלצים לעבוד בעבודות כמו מלצרות או שמירה, בהן השכר אכן גבוה יותר (נע בין 25 שקלים עד 40 שקלים לשעה) אך שעות העבודה קשות וארוכות, מסתיימות בשעות הקטנות של הלילה ויכולות לפגוע בתפקוד הסטודנט בשעות הלימוד.
אפשרות נוספת עבור הסטודנט הדחוק, היא הלוואה בנקאית. בנקים מעניקים כעת הלוואות בתנאים נוחים עבור הסטודנטים, את חלקן ניתן להתחיל להחזיר שנתיים לאחר סיום התואר. הקושי הקיים הוא עבור סטודנטים הבוחרים ללמוד מקצועות כמו עבודה סוציאלית, או תואר בתחומי מקצועות הרוח השונים, אשר לאחר סיום התואר אינה מובטחת להם משכורת גבוהה כמו שניתן לצפות במקצועות כמו עריכת דין או ראיית חשבון.
מכשול נוסף הוא שכר הלימוד עצמו, אשר עומד כיום על ממוצע של 9,779 שקלים. אומנם אין זה סכום גבוה במיוחד, אבל עבור סטודנט המתקשה להתקיים, הוצאה של 3,000 לתשלום הראשון והשני בתחילת שנת הלימודים, היא כמעט בלתי-אפשרית. מדוע לא ניקח כדוגמה את מדינות אירופה השונות, אשר על-מנת לעודד את ההשכלה הגבוהה מממנת המדינה את מירב שכר הלימוד או את כולו?
ישנן גם המלגות. אך עבור סטודנט מתחת לגיל 27, המלגות מותנות לא רק במצבו הכלכלי, אלא במצבם הכלכלי של הוריו. אם הוריו אינם מסוגלים לתמוך בבנם/בתם, אך בבעלותם רכב או דירה, אין הסטודנט זכאי למלגה. אם משתכר הסטודנט בסכום המאפשר לו לשלם את כל חשבונותיו, אין הסטודנט זכאי למלגה. אם קיבל הסטודנט מלגה ממקור מסוים, עליו לדווח עליה בבקשתו למלגה שונה, ודבר זה יכול להשפיע על סיכויי קבלתה. אם זכה במלגה אחת או יותר, הדבר יעזור כמובן, אך לא יכסה את כל תשלומי שכר הלימוד. מלגה מלאה ניתנת רק במקרים חריגים. סטודנט מעל גיל 27 מקבל את האפשרות להיבחן מבחינה כלכלית באופן עצמאי ללא קשר אל הוריו. במקרה בו ההורה הוא תנאי "מכשיל" לקבלת מלגה, גם אם אינו עוזר לסטודנט מבחינה כלכלית, במקרה זה אינו רלוונטי ולא משפיע על קבלת המלגה.
במקומות שונים בארץ, המצב אולי מעט קל יותר עבור הסטודנטים, מאשר באזור המרכז, אך עדיין קיימים אותם המכשולים, בין אם באופן ניכר יותר או פחות.
על המדינה לקחת חלק פעיל בעידוד בניה ובנותיה להצטרף לשורות הלימוד ולרכוש השכלה גבוהה.
עלינו כחברה לעזור לסטודנטים במגורים זולים יותר, ביצירת מקומות עבודה מותאמים יותר ולתגמל את כל הרוצה להיכנס לעולם האקדמיה.
עלינו לקוות שלילדנו יהיו תמריצים המעודדים אותם להיכנס לשורות הלימודים ולא להקשות עליהם.
עלינו לרצות השכלה לכולם.
