ברשימתי הקודמת "לפתח משט רובץ" ניסיתי להבהיר כי איני בטוח שהמשך הסגר על רצועת עזה שמטרתו הפלת שלטון החמאס, או החלשתו, אכן משרתים את האינטרס הישראלי. שלטון החמאס ברצועה הוא עובדה קיימת, שאינה עתידה להשתנות בטווח הנראה לעין, בהיעדר נכונות לפעולה צבאית הנדרשת לכך. אין מחלוקת שישראל חייבת לקיים פיקוח על מה שנכנס לרצועה ואסור לה לאפשר מעבר ימי פתוח שיאפשר החדרת אמצעי לחימה בכמויות ובאיכות העומדים לרשות החיזבאללה. מדובר כאן בשאלה ביטחונית קיומית מהמעלה הראשונה. מאידך אין בהכרח צורך להמשיך בסגר על-מנת להשיג תוצאות כמו הפלת שלטון החמאס על-ידי יצירת מצוקה כלכלית שאינה משרתת אותנו.
כל זאת אינו קשור לפעולת חיל הים שנועדה להשתלט על ספינות המשט. תמונות של הרוגים ופצועים ומכות בלב ים מצטלמות רע וכאשר חלק גדול מזירת המערכה הוא בתקשורת, קשה מאוד להתמודד עם תמונות כאלו. מאחר שלא המשט הנוכחי הוא הבעיה, אלא עצם קיום האפשרות להמשיך בסגר הימי שחובה לקיימו, בהיעדר כל ערובה אמיתית ביחס למהות המטענים שיועברו בים, הרי שבמערכה זו נחלנו הפסד והמרגיז הוא שאת ההפסד נחלנו שוב בגלל שאננות ואי-הערכה נאותה של נחישות היריב.
העובדות שנודעו מאז ההשתלטות מאשרות שוב את ההבנה כי קיימת תכלית פוליטית ברורה למשט שנועדה לשרת את הציר טורקיה-סוריה - חמאס-אירן. מצרים והרשות הפלשתינית רואות בסגר צעד חיוני ויש להניח שיש לנו הרבה תומכים סמויים נוספים המעוניינים שנעשה עבורם את המלאכה ונשלם את המחיר המלא על כך - החיים לא הוגנים באופן כללי והחיים הפוליטיים והמדיניים לא נועדו להיות הוגנים.
פעולת ההשתלטות על הספינות הוכיחה שמחשבה יצירתית היא כנראה לא תמיד הצד החזק שלנו ושאנחנו מתקשים בתכנון מדוקדק שלוקח בחשבון תרחישים פסימיים. יש חובה לדרוש מחיל הים לשפר את הביצוע בעתיד תוך עשיית כל מאמץ למניעת פגיעות בנפש אצלנו ואצל המפגינים.יש לומר למפקד חיל הים ולצה"ל שאנו מצפים להיערכות טובה יותר בפעם הבאה. מאידך יש לתת לצבא את כל הגיבוי הנדרש וזו בהחלט הזדמנות לומר מילים טובות על לוחמי השייטת שנקלעו למצב לא פשוט אבל ביצעו את המשימה שהוטלה עליהם.
כך או כך אין הדבר להסיט אותנו מהמטרה. הדבר האחרון שמותר לנו לעשות הוא למצמץ לנוכח האיומים מטורקיה. יש להבהיר לעולם שהמצור הימי על עזה יישמר, כל עוד לא ניתן להבטיח אי-העברת אמצעי לחימה דרך הים ואנחנו מוכנים להתעמת בכוח גם עם הטורקים לשם כך, אם ינסו לפעול בכוח ולשלוח ליווי של אוניות קרב.
יש עימותים שאי-אפשר להימנע מהם. חובה להתעמת עם טורקיה ישירות ולחשוף את מדיניותה כמדיניות התומכת באיסלאם הקיצוני ביותר ותומכת בטרור. יש להעמיד את אירופה על הסכנה הטורקית-אירנית האורבת לפתחה. אחת הסיבות שאנו מצויים במצב הנוכחי היא שלא קלטנו בזמן את השינוי הרדיקלי במדיניות טורקיה ובמגמותיה והמשכנו לדבר על שותפות אסטרטגית, כאשר שותפות כזו אינה קיימת מזמן. רק עימות כזה יכול לגרום לכוחות הדמוקרטיה החילוניים שעדיין יש להם מה לומר במדינה זו לשנות את מדיניותה של טורקיה. משום מה קשה לי לראות כיצד אירופה או רוסיה יכולות לשמוח על היווצרות ציר טורקי-אירני-סורי, המונה כ-160 מיליון מוסלמים.
אנחנו איננו יכולים לעמוד במשימה לבדנו. יש לדרוש מכל מדינה או גורם שיש לו אינטרס למנוע היווצרות גוש מדיני איסלמי קיצוני לסייע לנו ולעשות זאת בגלוי. אם לא נפעל במסגרת ברית מדינית ספק אם נצליח לשרוד בטווח הארוך. אנחנו חייבים גם לשנות משהו בשיח הפנימי שלנו. ישראל נמצאת במאבק קיומי ושוב אינה מתמודדת מול ארגון טרור, אלא מול ציר איסלמי השואף להכחידה. מדינות דמוקרטיות אינן מתמודדות היטב עם מאבק קיומי. רק רוסיה של סטלין יכלה לעמוד בפני היטלר ואם היה גורל המאבק תלוי בדמוקרטיות המערביות היו הנאצים שולטים כיום בעולם.
