מטאור זורח לשנייה או שתיים ומיד נעלם. חברת הכנסת חנין זועבי, "אללה ירחמה", נכנסת באופן מושלם תחת ההגדרה של מטאור פוליטי. את זה ניתן להבין משתיקתם הבולטת של "כוכבי הלכת" הערביים בין חברי הכנסת. אלה המנוסים והאחראים כבר פועלים בשקט ובשכל לעשות את הבלתי נמנע לרווקה בת ה-38 החילונית, המשכילה וחסרת הניסיון הזאת.
איני מכיר את ח"כ זועבי, ואין כבר טעם עכשיו לבזבז זמן ותאי מוח כדי ללמוד אותה. מה שעשתה ח"כ זועבי, כנראה בתמימותה, הוא מעשה בלתי נסלח! היא הפרה את האיזון הפוליטי העדין, היא אימצה באופן פעיל צד באירוע פוליטי פרובוקטיבי ונפלה אל מלכודת הקיצוניות, במקום לנצל את ההזדמנות החד-פעמית שנקרתה בדרכה להיות לסוג של גשר על גשר הפיקוד של הספינה.
ח"כ זועבי, בין אם במכוון ובין אם בטעות (פטאלית), הייתה כנראה המקור המודיעיני ה"אמין" ביותר שהיה לצבא על המרמרה. לא איזה מסתערב מתגנב משלנו, עם איזה מכשיר קשר זעיר, מוצפן בטבעת נישואיו, אלא חנין זועבי הקטנה והשברירית!
וכמו להבדיל מאותו מרואן בשעתו, היא העבירה מעל גלי האתר דיווחים יומיים על הנעשה, על ההתארגנות, על סוג האנשים שוחרי השלום שמסביבה. היא, ב"תמימותה" ובחוסר ניסיונה, לא הצליחה להבחין בין 600 המשתתפים ב-100 הבריונים החריגים והמתכוננים.
חנין זועבי נטלה צד ברור בהתעלמותה הזאת מההכנות ובהתמסרותה לשדר שידורי הרגעה אמיתיים. היא תיארה אמת, אבל לא את כל האמת!
חבר כנסת מנוסה וחכם, בהבחינו בסוג כזה של התארגנות, היה במקרה הגרוע מסרב לשדר מהספינה בכלל. במקרה הטוב, היה אותו פוליטיקאי ערבי וירטואלי, מדבר ומציע מראש לממשלת ישראל, מעל גלי האתר, את שירותיו הטובים, כדי לגשר לתווך בבוא השעה, ומקווה שממשלת ישראל תסכים, ולא מצטער במיוחד בשל סירובה הצפוי. אבל כך הוא היה יוצא מורווח מכל מצב.
חנין, לצערה, לא הייתה מודעת להיותה מקור המודיעין העיקרי של צה"ל על הספינה, והיא עשתה טעות חמורה בכך שהגדילה לחטוא ו"הרדימה" את הפיקוד הצבאי החכם והמנוסה.
כנראה שהחמאס זכה במערכה התעמולתית הזאת ובגדול, אבל הפסיד את המלחמה האמיתית על שבירת המצור. מרגע שמנהיגי המערב מצטרפים לחגיגת הגינוי וועדות החקירה, ברור כבר המחיר הפוליטי שהם מתכוונים לשלם, לטורקים. גינויים חריפים לישראל, דיבורים רמים נגדה, ובאופן מעשי, ישראל תמשיך בבלוקאדה שלה על עזה. אין ברירה אחרת. אין לה קלפים אחרים ביד. ומנהיגי המערב יודעים ומבינים זאת היטב.
ח"כ חנין, ב"אחריותה השילוחית", נתנה כנראה גם מכה קטלנית למשלחות השלום האמיתיות, של אותם חנונים מערביים יפים, "רגושי אשמה", הומניטאריים ותמימים. התנפץ הקוד הבלתי כתוב של האמון הקיים כלפי הנייטרליות של ארגונים אלה! גם הם נטלו צד והסתירו תחת גלימת הנייטרליות וההומאניות שלהם התארגנות פוליטית קיצונית, ולפחות בעקיפין נושאים באחריות לתוצאות העימות. הם איבדו את האמון של ישראל בהם! הנכס החשוב ביותר שיש להם.
אני מוכן להסתכן בחוסר אחריות ולהמר על זה שהספינה הבאה (ה"רייצ'ל קורי"?) לא תגיע עד שלא יושג הסדר מוסכם על מדינת ישראל. ואם תגיע, תעשה זאת בתנאים שיוכתבו לה על-ידי ישראל. יש בהחלט מצב, שבסופו של התהליך, נמצא עצמנו מודים לחנין זועבי, או למה שיותיר אחריו זיכרונה הנעלם.