שופט בישראל חייב לבקש סליחה מהתאומים איתי ולירון ומהוריהם דן גולדברג וארנון אנג'ל. חבל שהשופט שכח מסורת יפה של חז"ל, המזהירה אותנו מהעלבת אדם בפרהסיה, כי בכך אנחנו שופכים את דמו. ויותר חמור, שההעלבה הייתה מלווה בעלילה.
שופט בישראל - שהאמירה הראשונה שלו בדיון משפטי טרם שמע את הצדדים, כי הוא לא ייתן ידו לתופעה של פדופילים, המבקשים לגדל ילדים - חוטא בשפיכת דמם של אלו, שבאו לבקש ממנו סעד משפטי.
אמירתו היא בהחלט נתחמת בקטגוריה של שפיכות דמים, כי יש בה את יסוד העלבת אנשים בפרהסיה, ויש בה את יסוד עלילת השווא על אנשים חפים מפשע.
השופט
פיליפ מרכוס, שופט לענייני משפחה בירושלים, סירב לחתום על צו, שהיה אמור להוכיח כי גולדברג הוא אביהם הביולוגי של התאומים. השופט פיליפ מרכוס בייש את מערכת המשפט, שחתמה בסופו של דבר על הצו. חתימה שהתקבלה כתוצאה של התגייסות התקשורת, שהעמידה את מערכת המשפט על חומרת הקלון בסירוב לחתום על הצו. התקשורת ודעת הקהל חילצו את מערכת המשפט מכתם חשכת ימי הביניים, שביקש השופט פיליפ מרכוס להכתים את מדינת ישראל.
אני האדם האחרון שיבקש לפגוע במערכת המשפט. שר המשפטים הקודם
דניאל פרידמן עשה זאת ביד רמה. יורשו בתפקיד ממשיך ללכת במשעול שהשר פרידמן ניתב. קשה להשלים עם העובדה המצערת, שמערכת המשפט עוברת לסדר היום עם תופעה של פגיעה באזרח על-ידי שופט בישראל.
אומנם דן גולדברג ובן זוגו הגיבו באופן המאופק ביותר על הפגיעה בהם: "נפלנו על הרכב לא מתאים בבית משפט. הייתה תקלה...", אבל חייבת לבוא התנצלות של מערכת המשפט לאנשים חפים מפשע, על כך ששופט בישראל ייחס להם תופעה של פדופילים, כשהוא אינו מכיר אותם, ואין לו שום ממצא שיכול לתמוך באמירה כה גסה, בוטה ומעליבה - אמירה שיש בה שפיכות דמים.
