דבריו של דוד בן-גוריון כוונו למפקדי החיילים אבל בהחלט ניתן להרחיבם גם לדרג השולח את חיילי צה"ל למשימתם.
לוחמי הקומנדו הימי וכוחות חיל הים ביצעו את משימתם והיא עצירת המשט הטורקי לחופי עזה. המשימה בוצעה אבל לצידה נחשפו תמונות מזעזעות ולקחים רבים שחובה על מפקדי צה"ל להפיק.
ראשית בנושא המודיעין, ניתן היה לראות שלוחמי הקומנדו הימי עלו על האוניה כשהם מצוידים לפיזור הפגנות ולא ללחימה. לוחם בצה"ל גם אם משימתו פיזור הפגנות לא יכול לצאת למשימה כשאינו חמוש או חמוש באקדח להגנה עצמית. הארגון הטורקי IHH שהיה אחראי על המשט הוא ארגון ששר הביטחון אהוד ברק הוציא מחוץ לחוק כבר בשנת 2008 בגלל היותו בעל קשרים לארגוני טרור. כיצד יתכן שתכנון משימת ההשתלטות אינו לוקח בחשבון את הנתון הזה?
גם אם הייתה מחשבה שהכוח יתקל בהתנגדות קלה ולא אלימה כיצד שולחים חיילים חשופים לתוך המון מפגין? כאשר התקרבו המסוקים ניתן היה לראות כי הסיפון שאליו מיועדים החיילים לרדת מלא בבני אדם. מדוע לא פוזר ההמון על הסיפון בגז מדמיע או באמצעים אחרים? בהפגנות רגילות נמנעים ככל האפשר הכוחות המפזרים להגיע למגע פיזי עם המפגינים, בעימות פיזי כאשר יחסי הכוחות הם לטובת המפגין והכוח המפזר נמנע משימוש בנשק חם, המגע הפיזי יוצר סיכון קשה לכוח המפזר. במצבי חירום שמצב זה יוצר הפגיעה הקטלנית במפגינים תגדל.
ובדיעבד, לאחר שהפעולה הסתיימה התחיל תהליך של ביזוי עצמי והשפלה עצמית שאינו מובן. ברור שישראל רוצה להראות ש"רודפי השלום" על האוניות אינם כאלה, וכדי להעביר את המסר פורסמו תמונות רבות שממש מביישות את חיילי צה"ל. מה הערך הכולל של פעולת הסברה המציגה את לוחמי צה"ל נחבטים באלות ברזל שוב ושוב, של חייל המוטל מהסיפון בצילום ישיר, מול הערך המוסף שעכשיו "יבינו" בעולם ש"פעילי השלום" אינם כאלה. העולם הצבוע יגנה אותנו בכל מצב, ואנו לא זקוקים לצילומים שכאלה. הגדילו לעשות גורמים בצבא שהציגו לראווה את הלוחמים הפצועים לעיני עיתונאים בהם הם חוזרים שוב ושוב על תיאור המכות שספגו.
כאשר החליטה הממשלה שיש למנוע את כניסת האוניות לשטח עזה עליה לעשות זאת בדרך שלא תפגע בחיילנו ולא תפגע בהרתעה שלנו. בפעולה צבאית יש נפגעים ולא תמיד ניתן למנוע אותם. את נפגעי הפעולה האחרונים ניתן היה למנוע בתכנון אחר של הפעולה וגם למנוע את ההתבזות של כולנו בפעולות ההסברה בסיומה.
