המסע שהתחיל בפרשת בהעלותך בדרך אל ארץ ישראל, והתעכב שבוע כדי לחכות למרים, הגיע כבר אל שערי ארץ ישראל. המהלך הבא שהיה צפוי שיקרה, הוא הכנות לקראת הכיבוש המיועד של ארץ ישראל. כמו כל מבצע צבאי, דרוש מודיעין שייתן תמונת מצב על הצפוי בקרב. לשם כך שולחים מרגלים.
למשימה יצאו שנים-עשר נשיאי ישראל, ראשי העם. מטרתם הייתה לבחון את הארץ. נעשה להם נס והם הספיקו לבקר בכל הארץ בתוך ארבעים יום. לא צריך להיות ראש אמ"ן, כדי להבין שלמשימת סיור לא שולחים כמות כזו של אנשים, בטח שלא למשימה ארוכה שכזו. הסיכוי שהם לא ימשכו תשומת לב או יעלו חשד הוא אפסי. למזלם נעשה להם נס ושורה של אסונות פקדו את הארץ בזמן הסיור, כך שתשומת הלב לא התמקדה בהם. אם נשווה את המשימה הזו לסיפור ריגול אחר (המופיע בהפטרה), נראה שהוא מתנהל בצורה יותר מבצעית: "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ". קבוצה קטנה, חרש, משימה קצרה ומוגדרת. זוהי משימה אמיתית של מרגלים. אז מי אחראי למחדל?
על-פי הכתוב בספר במדבר, נראה כי היוזמה של המרגלים הייתה מצד הקב"ה: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל", אבל מן הנאמר בספר דברים התמונה קצת משתנה: "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן". אז מי נתן את ההוראה?
הדרישה לבדוק את הארץ לפני הכניסה אליה, לא נבעה ממניעים טהורים. היא באה מצד אנשים שחיפשו כל תירוץ כדי לא להיכנס לארץ. כשהם באו בדרישה המפוקפקת שלהם, העטופה במעטה של היתממות. הרי אחרי יציאת מצרים וקריעת ים סוף, היה להם יסוד סביר להניח, כי מי שמוביל את העם יודע לאן הוא הולך. חוסר האמונה מתבטא כבר בהתארגנות למסע, ולכן גם המשימה הופכת לבלתי רלוונטית. הקב"ה אמר למשה, שמרשעים אלה, שום דבר טוב כבר לא יצמח, שלח אותם למשימת סרק, שלא תביא כלום. "וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן", שלחו נשיאים למטרה של תיור, בשפה מודרנית טיול כזה נקרא 'סיור ח"כים', אין לו שום יעדים צבאיים. כשאותה חבורה חוזרת הם מקבלים את המסקנה הידועה מראש: אין מה לעלות לארץ ישראל.
ארבעים שנה לקח כדי להקים דור חדש, שאינו מואס בארץ אבות. אבל עדיין נקבע יום חזרתם כיום אבל במשך הדורות. "אותו לילה, ליל תשעה באב היה. אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות". חטא המרגלים מלווה אותנו עד היום. בעצם הימים האלה ישנם יהודים שמוציאים את דיבת הארץ רעה בתוך המחנה וגם מחוצה לו. באמצעות חיזוק הקשר של עם ישראל אל ארצו, מתוך זהות יהודית אמיתית, נביא לתיקון חטא המרגלים. "אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם".