בצהרי יום שלישי, 1.6.10, נכנס איתן, סמנכ"ל תפעול במפעל סולתם, לעיר העתיקה בעכו בשעה 11:00 כדי לנגב חומוס אצל סעיד, כהרגלו מימים ימימה. היה מוזר לו לראות את האזור שומם, ולהפתעתו אף מצא חניה במהירות. כשיצא מהרכב מצא שכל החנויות והדוכנים סגורים ומסוגרים.
עמד שם מול המדרכה בחור משופם גברתן, עם נספחים בעלי דוכנים בשוק, שאמר לו: "הכל סגור, השוק סגור, אין כניסה ליאהודים... תינסע מין כאן".
שאל איתן את הראיס: "סגור? למה?"
המשופם ענה במצח נחושה ובעיניים שופעות שנאה: "למה סגור? ככה סגור, ככה אנחנו רוצים שסגור. אתם סוגרים עזה - אנחנו סוגרים עכו".
מאוחר יותר הסתבר לאיתן שלא רק עכו סגרה שעריה בפני יהודים, אלא גם כל הכפרים הערביים באזור הזדהו עם אחיהם המוסלמים בעזה, מחו על כבישים ומנעו מיהודים ישראלים להגיע אליהם.
איתן החליט להפנות קריאה אישית לכל היהודים שמפרנסים את ערביי ישראל בעכו, בערים ובכפרים נוספים, במסעדות ובחנויות; אותם שמפרנסים את הקבלנים, הגננים, בעלי המוסכים:
"זה נראה לכם שפוי? האם בכל פעולה מדינית או צבאית שאנו נוקטים להגנתנו, נזכה להתקוממות מצד ערבים ישראלים כאלה או אחרים, נבליג על כך וניתן לאש להתפשט? אם הם מזדהים עם אחיהם בעזה, שיזדהו עד הסוף: שיזכו לאותם תנאים שמציע שם החמאס - בבתי חולים, בלידות, בחינוך, בשירותי רפואה, בתרופות, בדמי אבטלה, בתשתיות... והרשימה ארוכה... הם מחליטים להחרים יהודים שמפרנסים אותם בגלל עזה? אני רוצה לראות אותם שורדים, עם חרם של שבוע אחד בלבד!".
"אני מציע לכם", אומר איתן,
"אל תיכנסו לעכו (או לכל כפר ערבי אחר), אל תִקנו מהם, אל תפרנסו אותם, תייבשו אותם כלכלית! כי הפעם מדובר באזרחים ישראלים שמזדהים בגלוי עם האויב החמאסי-אירני בעזה ומתקוממים נגדנו כאן, בבית שלנו. ובפעם הבאה, אם נמשיך לשתוק ולהבליג, הם יחצו עוד קו אדום. ואני פונה אליכם: אל תאפשרו להם לחצות עוד קו אדום. הכל בידיים שלנו!".
אינני יודע מה אתם חושבים על איתן. אני מניח שיהיו רבים בעלי כוונות טובות וטהורות שיגידו שאיתן קיצוני מאוד בהשקפתו, כי חשוב בכל זאת לשמור על דו-קיום ויחסים טובים עם שכנינו הערבים, ושבסוף-בסוף סבלנות והתאפקות יובילו לשלום איתם ועם כל ערביי המזרח התיכון, ועוד דברים מרגיעים וסובלניים ממין זה.
תקוותי היא שלמרות הכל, למרות כל הנימוקים הללו הנשמעים כל-כך מושכלים - יהיו רבים יותר שייענו לקריאתו של איתן. הגיע הזמן להגן לא רק על זכויות הערבים, אלא גם על זכות היהודים להתקיים בביטחון במולדתם, ולא להבליג יותר נוכח ניסיונות לערער ולחסל את המדינה הדמוקרטית היחידה באזור, על-ידי האמצעים הדמוקרטיים שהמדינה הדמוקרטית מעניקה לתושביה.
