ויהי היום, והארנבות שלחו משלחת אל הינשוף החכם, עם בקשה שייעץ להם מה לעשות נגד השועלים שהיו טורפים בהם באכזריות ארנבים, ארנבות וארנבונים. חשב הינשוף זמן ממושך, וכה אמר: עליכם, חברים, לגדל לכם קוצים כמו לקיפודים, ואזי לא יוכלו השועלים לטרוף אתכם.
בין הארנבות השתררה דממה. אחר-כך אחד מהם שאל בקול מלא יראה: אבל איך? איך נוכל לעשות זאת?
אני נתתי לכם את הרעיון הכללי, אמר הינשוף, את הפרטים הטכניים יהיה עליכם לעבד בעצמם.
והנמשל? - עורכנו החביב נפתלי רז כתב כאן, לפני ימים אחדים ("אז מה עושים מול טירוף המערכות", 6.6.10):
- "חובה להחליף את כל השלטון בישראל וראשית הדרך חייבת להיות בהקמת מפלגת מרכז-שמאל חדשה, מפלגה רעננה, נמרצת וכוללנית... ממ"ש - מפלגת מרכז שמאל - צריכה לעסוק בכל ולהציע פתרונות לכל: גם ליהודים וגם לערבים; ...גם למרכז, גם לשמאל, ואפילו לימין ולדתיים... גם ב"שלום תמורת שטחים" - אך גם בביטחון הלאומי, וגם בגושי התנחלויות גם בצדק החברתי... וגם במפעלים... גם חידוש וטיהור הציונות וגם שוויון אזרחי וגם חינוך, גם אקולוגיה וגם שיקום הגליל ופיתוח הנגב, גם פוליטיקה נקייה ושקופה, ועוד ועוד".
והפרטים הטכניים?
נפתלי יקר, עם כל הסימפטיה, נזקה של הפרחת בועת-חזון כזאת עולה על התועלת שבה. כי חוכמת הינשוף, שעיקרה להבטיח לכל אחד את הדברים שינעמו לו או לה, באה במקום תוכניות פעולה מעשיות, שאולי היו עולות בדעתך. לומר מה צריך, גם אם בהדגשה ("חובה"), זו דרך אחרת לומר "אילו". אילו אלה שהיו קופצים ברצון על עגלת ממ"ש (אילו הייתה קיימת), ידעו מה זה "פוליטיקה נקייה ושקופה", שלא לדבר על "הפרטים הטכניים" איך עושים זאת; או אילו חשדו בך שאתה מתכוון למשהו ממשי בעניין "טיהור וחידוש הציונות" - הם היו הארנבים שצריכים לגדל להם קוצים. אין ברירה ריאלית אחרת אלא לעבוד עם מה שיש.
לדוגמה, אני עצמי שלחתי כאן הצעה, יוזמה להקמת "תנועה לשחרור ישראל מהשטחים". מה שיש לי, זו רשימת כתובות, וביטאון זה. אז שלחתי את ההצעה לכל מי שאני יכול להגיע אליו, עם "הפרטים הטכניים": להפיץ הלאה, להתחיל לשוחח ולברר בינינו, להתכנס עם חברים כדי להציע צעדי-פעולה הלאה, להתקשר עם אנשים שיש להם יותר אפשרויות ויותר יכולת מאיתנו. שלחתי גם הצעה להקים, מתוך מה שכינית "משפחת על צד שמאל", "ממשלת-צללים" שתקבל החלטות "כאילו" הייתה ממשלה, בתקווה שיהיה לזה יותר הד מאשר לדעותינו הנפרדות. קיוויתי גם שהמעורבים ילמדו את מה שטובי המוחות ב"שמאל" אינם טובים בו, לדעתי: את ההבדל בין הגיגת הגיגים ללא ההפרעה המעצבנת של קיומו של הזולת, ובין המעשה הנדרש בקבלת החלטות משותפות, כמו בתנועה פוליטית, ועוד מבלי להישחת בכוחנות אלא בצורה "נקייה ושקופה". גם הצעה צנועה זו, שהייתה מכוונת רק לציבור המצומצם של משתתפים בביטאון זה, לא עברה בינתיים.
ועם כל זאת, כמובן - אם תתפנה לעשות צעדים מעשיים לקראת הקמת ממ"ש, אשמח לדעת על כך ולעזור.