אמש (10.6.10) התבשרנו על צירופם של למעלה מאלפיים עורכי-דין חדשים ללשכת עורכי הדין בישראל - הארגון המקצועי של עורכי הדין.
הגדלת מאגר עורכי הדין הפעילים הינה תרומה חשובה למדינת משפט בכלל, ובמיוחד אצלנו, לאור הרמה הנאותה של האקדמיה והרמה היותר גבוהה של בחינות הלשכה (בכתב); אלא שיחד עם זאת, יובהר וייאמר, כי עורכי הדין נבחנים רק במישור המקצועי וכלל לא במישור הערכי, וכי אין שום ערובה להכשרתם בנושאים ערכיים, מדיניים, מוסריים, ולכן לא הכל שפיט.
עורכי הדין של היום, בחלקם יהיו מחר שופטים, וזאת ללא שום הכשרה נוספת אלא מתוך מיון ובחירה שכמעט אין אחריה חזרה.
לכן, ממש לא הכל שפיט.
עורכי הדין אינם בהכרח מייצגים את הלך הרוח בעם, וכל אחד מהם מגיע למועדון עם דעות ומנהגים משלו ועם אג'נדה פרטית אותה מן הסתם ינסה לקדם גם במסגרת עבודתו המקצועית כעורך דין או כשופט, ולכן, לא הכל שפיט.
במעמד זה של הצטרפותם הברוכה של אלפי בוגרים צעירים ללשכת עורכי הדין, ראוי להציב בפני קהיליית עורכי הדין גם דברים אחרים שאינם בתחום מקצועיותם, ואשר הם לא הוכשרו לעסוק בהם, וזה יהיה אפשרי רק במצב של הקשבה לאחר, ושיקול דעת אובייקטיבי ללא פניות בבחינת דבריו.
בנוסף, כאן ייאמר כי דרכו של
אהרן ברק, כנראה שלא תשפיע על המשפט הישראלי כפי שסברו בזמנו, והרוח החדשה תגביל את בתי המשפט ותצמצמו ל-ד' אמות מקומו הטבעי, מבחינת תחום העיסוק ומידת ההשפעה על החברה והמדיניות בארץ.
תל אביב ידועה בכך שבה מספר עורכי הדין לכל אלף נפש הוא הגבוה בעולם; מלאה הארץ עורכי דין.
לא תגדל מידת השפעתם של עורכי הדין על החיים, כמידת ריבוים בקרב הארץ.
