הטור של פריצי

העולם עסוק בניסיון לשלוח לנו משקיפים לוועדת החקירה על המשט הטורקי, ולא מבין את העיקר: בישראל ועדת החקירה היא בעיקר התחליף היהודי לאיצטדיון הרומאי: אנו שמים כמה גלדיאטורים באמצע, הם מעידים זה נגד זה ומלכלכים כמה שאפשר, ובסוף ועדת החקירה קובעת שהיא לא הבינה כלום אבל ממליצה מי יודח ומי קידומו יעוכב, מה שמבטיח על-פי רוב שהוא יהיה אחר כך ראש ממשלה. הגיע הזמן שגם האמריקנים יבינו זאת, ובמקום משפטנים או דיפלומטיים מהאו"ם, שישלחו לנו לוועדה איזה שופט קליפורני מתחרות ההאבקות החופשית הבינלאומית שלהם. הוא גם יהיה ברמה הנדרשת וגם יאזן את טירקל

האינסטיקטים זינקו וכל המערכת פתחה בהרעשה נגד לפיד שרוצה לרוץ לבחירות. אומנם אין ספק שמרגע זה הוא חייב לעזוב תפקידו כמגיש חדשות, אבל טוב שהוא ירוץ. לא כי הוא טוב. אולי. אינני יודע. אלא בגלל שהוא מאיים על הדינוזאורים הבכירים. ראו את נבחרי הציבור שלנו. חלקם כבר 30 שנה בתפקיד, במהלכם החליפו עמדותיהם ודעותיהם 20 פעם. כמו צחי הנגבי שהחל כלוחם קמיקזה על אנדרטת ימית ומאז עקף משמאל את יוסי שריד וחבריו, וכמו חלק מנבחרנו שהיו ח"כים כבר בימי מנחם בגין אבל נדבקים לכיסא ומתככנים לפרוש רק אחרי שמעון פרס, האיש שיש לו יותר שנות עסקנות פוליטית מאשר תוחלת החיים הממוצעת בישראל. כמו שאנשים קמים בבוקר ולובשים גרב ישנה ששרתה אותם בפלמ"ח כך אנו נדבקים לאישי ציבור שהחזון היצירתי האחרון שלהם היה בתש"ח. אנו בוחרים באותן גרוטאות, שחוזרות על אותן שטויות וטעויות, עד שביבי נתניהו נראה כבר כגאון יצירתי וכצוק התבונה והאמינות. לכן טוב שיאיר לפיד ירוץ. לפחות שירעיד להם את הפופיק. והתחרות, כך למדנו, מביאה לפעמים לבחירה טובה יותר, או לפחות נותנת בינתיים לצרכן קצת יתרונות ונחת. רוץ לפיד, רוץ. ובעיקר תפחיד אותם.

לגן הפעמון בירושלים הגיעו משאיות ושפכו חול ים. פועלים יישרו וסידרו אותו והחל מהשבוע יש לירושלמים חוף ים. בלי ים, אבל חוף, ואפשר להביא מטקות מהישיבה. זה רעיון יפה. בכלל ערים יכולות להעניק זו לזו מתנות הדדיות. בשבוע הבא אנו מתכננים להוריד לת"א את רחוב בר-אילן. מה יש, תטעמו פעם גם אתם קצת מסורת ואבנים.

משרד הבריאות הבריטי יתחיל לפרסם מעתה מידע שבוע קבוע על רמת הזיהומים בבתי החולים הבריטיים. בתי חולים בכל העולם הם מקור קבוע לחיידקים, חלקם חזקים ואלימים במיוחד, מאחר שמדובר בחיידקים ששרדו כבר את כל החיסונים, התרופות וחומרי החיטוי. יעיד על כך אותו רופא ישראלי שהשאיר השבוע את שני ילדיו סגורים במכונית בחניון התת-קרקעי בבי"ח חיפאי בו הוא עובד, כי לדביו הוא פחד להכניסם עימו לעבודה מחשש שידבקו. הרעיון לפרסם "מדד זיהומים" אינו רע. הציבור זכאי לדעת מהו הסיכון בכל מקום ואז הוא בטח גם יקצר את זמן ביקורו בבתי חולים מסויימים, מה שיהיה טוב לכולם. הבעיה היא שמשרד המשפטים שלנו מתנגד לחייב פרסום שבועי כזה בישראל, מחשש שהוא יוחל גם על מוסדות ציבור נוספים. גם יהדות התורה מתנגדת, כי ברור לה מי יכבב בראש רשימת חיידקי הגזענות במערכת החינוך. חבל. כי חשבו רק כמה מעניין יהיה המאבק השבועי הלוהט בין עשרות המוסדות והרשויות הציבוריות שלנו על המקום הראשון ברשימת חיידקי הטיפשות.

עו"ד הטעה והונה את לקוחותיו בענייני פיצויים שקיבל בשמם ועבורם מחברות ביטוח, ואף זייף את חתימותיהם לצורך זה. הוא הועמד לדין והורשע בסדרה של מעשי מרמה וגניבה. עונשו, למרבה התמיהה, היה חודשים מאסר על תנאי וקנס של 5,000 ש"ח, כי זה מה שביהמ"ש חשוב שהוא העונש הראוי לעו"ד על הונאת אזרחים. בערך חצי ממה שמקבלת סתם קופאית בסופרמרקט שגונבת מלקוח 200 ש"ח. אבל עו"ד יודעים הרי להאבק כמו שצריך, ואחרי שנים הסיפור הגיע, בעקבות ערעורים, לביהמ"ש העליון, שהשאיר את ההרשעה על-כנה אבל מחמת "הזמן הרב שחלף" מאז שהחלה הפרשה, הם ביטלו גם את העונש הקטן שהוטל, והשאירו רק את ההרשעה התיאורטית. מוקדש לכל מי שלא מבין למה כל כך הרבה אנשים לומדים כיום משפטים ומקבלים תעודת עורך דין. זה פשוט מסמך להקלה בעונש ופנקס שוברי הנחה למעשי מרמה. שווה להשקיע.