מעל דפי העיתונות ומעל מרקעי הטלוויזיה מתפתח ויכוח גדול לגבי מידת בקיאותו או אי בקיאותו של המשנה לראש ה
ממשלה בוגי יעלון בפרטי פעולת השייטת לעצירת המשט לעזה.
השאלה בה מדליפים ללא רחם מקורבים משני הצדדים מתנהלת תחת הכותרת מה ידע או לא ידע רה"מ הממשלה בפועל, יעלון. אלו טוענים: ראש הממשלה
בנימין נתניהו שהה בקנדה וממלא מקומו כראש ממשלה (בפועל) היה שותף להחלטה, הכיר את מרכיבי הפעולה והיה מעורב בכל פרט. יתרה מכך, ישנם מקורבים אחרים שטוענים נגד יעלון על היעדר יוזמה כראש ממשלה (בפועל) ועל פסיביות יתר. כיצד לא נתן הנחיות לשר החוץ ולאנשי משרדו, הכיצד לא הפעיל את המשרד לענייני הסברה ומדוע לא הינחה את שר הביטחון בשאלות מדיניות. שאלות אלו כאמור נשאל יעלון כראש ממשלה (בפועל).
מקורבים אחרים, כנראה אלו של יעלון, מעלים טענות הפוכות: הכיצד זה מודר ראש הממשלה (בפועל) מקבלת ההחלטות? מדוע לא עודכן בזמן אמת? "לוחמי השייטת השתלשלו למרמרה ולא העירו את ראש הממשלה (בפועל)".
המקורבים משני הצדדים מתכתשים במגמה להרחיק את האחריות מהגורם אליו הם מקורבים. אלו מראש הממשלה ומשר הביטחון ואלו מהמשנה לראש הממשלה.
ויכוח המקורבים מבוסס על בורות ואין לו מקום לא רק בגלל המהות אלא גם בגלל המצב החוקתי בישראל. בהיעדרו של ראש הממשלה מן הארץ ואף בזמן שהות מטוסו באוויר (בין עם יש בו חדר שינה ובין אם בלעדיו) אין איש הממלא את מקומו. אין שר שאליו מואצלות סמכויותיו. ראש הממשלה נשאר ראש ממשלה על כל סמכויותיו גם בהיעדרו מן הארץ. סעיף 16 בחוק יסוד הממשלה קובע מפורשות כי בהיעדרו של ראש הממשלה מן הארץ יכול ממלא מקומו לשבת בראש ישיבת הממשלה או לכל היותר לזמנה. בפועל אין ממלא-מקום זה מזמן ישיבת ממשלה ללא אישור מוקדם של ראש הממשלה. אין בחוק ולא אות אחת על קבלת סמכויות אחרות של ראש הממשלה. החוק קובע כי הוא יכול לזמן ישיבות ואפילו אינו מציין במפורש כי ביכולת המ"מ לקבוע את סדר היום. זו יכולה להיות פרשנות הגיונית אך אינה מופיעה בלשון החוק.
דווקא הויכוח סביב עידכון השר יעלון צריך לשמש כתמריץ ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדת החוקה בכנסת לבחון את סוגיית ממלא ראש הממשלה ולקבוע במפורש את החובה למנות ממלא-מקום בסמכויות מלאות בעת היעדרות ראש הממשלה מן הארץ.
בחוק יסוד הנשיא הדבר מופיע במפורש וסמכויות הנשיא מועברות ליו"ר הכנסת ומן הראוי כי הדבר ייעשה גם בתפקיד הביצועי החשוב ביותר במדינה.
בשולי הדברים רק אעיר כי אילו ההשתלטות הייתה מתבצעת על-פי התכנון המוקדם, ללא נפגעים ובלי מפולת מדינית, הרי שהמקורבים השונים היו נוקטים בעמדות הפוכות. אלו הטוענים להיעדר שיתופם היו יוצאים בראש חוצות בצעקה כי היו מעורבים בכל פרט ואלו הקובעים כי יעלון היה שותף לכל היו טוענים ההיפך, כי כרגיל "אלף אבות לנצחון אבל הכשלון נותר יתום".
לנוחיות הקוראים אני מצרף את הסעיף הרלוונטי בחוק יסוד הממשלה:
16. מילוי מקומו של ראש הממשלה -
א. נעדר ראש הממשלה מן הארץ יזמן ממלא מקומו את ישיבות הממשלה וינהל אותן.
ב. נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא-מקום ראש הממשלה; חלפו 100 ימים רצופים שבהם כיהן ממלא-מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
ג. לא היה ממלא-מקום לראש הממשלה או שנבצר מממלא-מקום ראש הממשלה למלא את תפקידיו לפי סעיפים קטנים (א) ו - (ב), תקבע הממשלה שר אחר, שהוא חבר הכנסת, למלא תפקידים אלה.