עתה הגענו לפתרון העיקרי של החידה: למשרד האוצר יש רק מקור מידע אחד לגבי מספר הדירות שנמכרו – אגף מס שבח. החוק מחייב כל מוכר דירה לדווח על העסקה למס שבח, עד 50 יום לאחר חתימת החוזה. לכן, כמעט כל נתוני אפריל מתייחסים לאמיתו של דבר לעסקות פברואר.
יותר מכך: בדרך כלל לא קונים ומוכרים דירה ביום או בשבוע. זה הליך ארוך, הכולל מו"מ, זכרון דברים והידיינות בין עורכי דין. סביר מאוד, שמחירי עסקות פברואר סוכמו כבר בינואר, ואולי עוד קודם.
רי-מקס, לעומת זאת, מדווחת מהשטח על עסקות יד שנייה שנסגרו באמת-באמת בחודש מאי. לכן, קיים פער של ארבעה חודשים (ואולי קצת יותר) בין נתוני האוצר לנתוני רי-מקס. במונחי שוק הדירות שלנו זהו נצח. בשנה האחרונה ראינו מהפכים בשוק זה, שאירעו בתוך חודשים בודדים.
אם כך, לאלו נתונים להאמין? נתוני האוצר רשמיים, ומן הסתם נבדקים על-ידי מומחים. אבל נתוני רי-מקס מיידיים ואקטואליים, ואינם בבחינת היסטוריה.