על-רקע מצבה ההולך ומחמיר של מדינת ישראל, בולטת התופעה המשונה של אותם האנשים שניתן להגדירם כ"המרוצים תמיד". המרוצה לא ייתן למציאות למחוק את החיוך הנצחי מפניו. טוב לו, וזהו. העולם שונא אותנו? - מה פתאום? בפפואה המזרחית "מתים עלינו"; יצאנו חבוטים מהעימות עם חיזבאללה? - איפה אתה חי?! תראה איך התיירות פורחת בצפון!; מבצע
עופרת יצוקה לא ערער את מעמד החמאס ולא החזיר את שליט? - תגיד לי, מה אתה מבין בכלל? מתי בפעם האחרונה פיקדת על אוגדה בקרב?; שייטת 13 הושפלה בפעילות נגד המשט ונאלצנו תחת לחץ לפתוח את הסגר? - זו בכלל הייתה התוכנית הגאונית של ביבי וברק להתרת הקשר הגורדי בעזה, בדיוק כמו הבריחה מלבנון.
מה אומר, אין עליהם, על המרוצים תמיד, שחיים במעין עולם מקביל. עולם שמבוסס על אותן העובדות של עולמנו אנו, אך הפרשנות שם היא הפוכה.
כל ביקורת תמיד מתקבלת על-ידי המרוצים כניסיון לערער את עולמם הוורדרד. מי אתם שתחוו דעה על פעילותם של מנהיגינו וקצינינו הדגולים מרבב? מתי מישהו בתקשורת ראה לאויב את הלובן בעיניים? אתם במקרה לא ימנים/שמאלנים/חרדים/הומואים/נשים/חתולים? (מחק את המיותר), למה בכלל מגיע לכם דין וחשבון על איך הגענו עד הלום? ועדת חקירה? למי זה נחוץ? הרי אמרנו שהכל טוב, אז למה לבלבל את המוח במקום להעביר עוד בוקר שאנטי אחד? וכשגם הטיעונים האלו לא פועלים, שולפים הם את נשק יום הדין: "עריפת ראשים!" זהו, רק דם אתם רוצים וגם זה מטעמים פוליטיים או קניבליים. אוי אוי אוי.
אז חבריי המרוצים, כדאי שתפנימו תמיד: העולם האמיתי ימשיך להתקיים מחוץ לבועה שיצרתם עבורכם, ושאתם מנסים גם למשוך את כולנו לתוכה. כי בועות כאלה פוקעות ומפילות את המרחפים בהן לקרקע הקשה. ביקורת הינה מרכיב הכרחי בהליך של בקרה הדוקה ומתמשכת של אזרחים במדינה דמוקרטית על נבחריהם. במיוחד כשנבחריהם רחוקים מלעמוד ביעדים מחייבים ומוצהרים, ובמרבית המקרים פעולותיהם ומחדליהם גורמים נזק ומחמירים את מצבנו מקדנציה לקדנציה. גם לפרט יש את הזכות ואפילו החובה לקיים הערכת מצב, לנתח את המציאות ולהביע את דעתו ללא חת. הוא לא חייב להיות רועה כדי להבין שהכבשים לועסים עשב על-פי תהום.
המרוצים תמיד הם סכנה לחברה כי הם מנסים להרדים את הציבור ולייצר מין "שקט תעשייתי" מלאכותי, שמסתיים בדרך-כלל במהלומה אדירה בפרצוף. לגביהם אולי זו דרך להתמודד עם מציאות קשה באמצעות בריחה לעולם של חלומות ואשליות - לגבינו, זו סכנה ברורה ומוכרת. היינו בסרט הזה לא פעם.