|
הצעת החוק לגבי הגבלת כהונת גזברים ויועצים משפטיים ברשויות המקומיות עלולה לחזק את הפוליטיזציה על-חשבון המקצועיות. לפני כשבוע באופן צנוע הניחו חברי הכנסת: שטרית, אלקין, אזולאי, גפני, אדרי ואחרים הצעת חוק, לפיה תוגבל כהונתם של יועצים משפטיים וגזברי הרשויות המקומיות. להלן תקציר ההצעה, המתייחסת לתיקון בפקודת העיריות בסעיף 167(ה): - (3) תקופת כהונתו של גזבר לא תעלה על שש שנים, ואולם רשאית המועצה בהחלטה ברוב חבריה ובאישור שר הפנים, לשוב ולמנותו לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת, ובלבד שלא יכהן בתפקיד יותר מתשע שנים רצופות תיקון חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) 2. בחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל"ו–1975, בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ג) תקופת כהונתו של היועץ המשפטי של רשות מקומית לא תעלה על שש שנים, ואולם רשאית מועצת הרשות המקומית בהחלטה ברוב חבריה ובאישור שר הפנים, לשוב ולמנותו לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת, ובלבד שלא יכהן בתפקיד יותר מתשע שנים רצופות. (ב) הוראות סעיף 167(ה) לפקודת העיריות כנוסחו בחוק זה והוראות סעיף 3(ג) לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל"ו–1975 כנוסחו בחוק זה, יחולו על יועץ משפטי או גזבר של רשות מקומית אשר מכהן בתפקידו ערב פרסומו של חוק זה, ואולם, יועץ משפטי או גזבר אשר ערב פרסומו של חוק זה מכהן בתפקידו למעלה מחמש שנים רצופות, תסתיים כהונתו בתום שנה ממועד פרסומו של חוק זה או במועד סיום העסקתו כאמור, לפי המוקדם מביניהם. (ג) על-אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית מועצת הרשות המקומית, על-פי המלצת ראש הרשות המקומית, בהחלטה ברוב חבריה ובאישור שר הפנים, להאריך את כהונתו לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת, ובלבד שלא יכהן בתפקיד יותר מתשע שנים רצופות.
בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי: - "מטרתה של הצעת חוק זו היא לקבוע הוראות בדבר משך הכהונה של יועצים משפטיים וגזברים ברשויות המקומיות. הצעת החוק נועדה לעגן את התפיסה, לפיה יש להגביל כהונה של עובדים בכירים בשירות הציבורי, ולפעול לפיה גם ברשויות המקומיות, תוך התחשבות באופיו של התפקיד ובצרכי הרשויות המקומיות. הרקע לחוק הוא התפיסה המתרחבת בנושא השירות הציבורי, לפיה, מחד, יש להגביל כהונה של עובדים בדרגות בכירות, ומאידך, יש לאפשר התמקצעות של עובדים בכירים בתפקיד, תוך שמירה על עצמאותם. ברשויות מקומיות לא מעטות, מכהנים בתפקידים בכירים בעלי תפקידים שונים למעלה מעשרים שנים בתפקידם. כתוצאה מכך, ניתן להבחין, בין היתר, בכשלים בגין שחיקה ניכרת, סטגנציה וקיבעון של כוח אדם, עזיבת דור ביניים איכותי בעובדי הרשויות המקומיות, נוכח אי יכולת להתקדם והעדר אופק תעסוקתי, פגיעה ביכולת הרשות המקומית להוביל מהלכים של התייעלות, חידוש ושידוד מערכות ועוד, כל אלו פוגעים בשירות הציבורי ובהתנהלות הרשויות המקומיות".
הבעייתיות: לכאורה יש הצדקה להכנסת דינמיקה למנהל הציבורי כדי למנוע קיבעון, סטגנציה, בשירות הציבורי. ברם, במקרה של גזברי רשויות מקומיות היה זה אך נכון להכפיפם למשרד האוצר ולעגן את תפקידם כתפקיד סטטוטורי לכל דבר, כפי שהוא היום, בתוספת חיזוק סמכויותיהם לצורך השמירה על תקציבי הרשויות המקומיות. חיזוק סמכויות הגזבר כ"מיני שר אוצר" יאפשר באופן יחסי שמירה על מסגרות התקציב ואי-חריגה מהן. ראוי לציין כי גם כיום הגזבר פועל כגובה מס על-פי פקודת מס ההכנסה. הצעת החוק מכניסה אלמנטים של פוליטיזציה בעבודת הגזבר וחושפת אותו ללחצים של הדרג הפוליטי, שכן הוא יהיה תלוי בהארכת כהונתו בדרג הנבחר, כך שייאלץ להתכופף כלפיו במידה שיהיה מעוניין בהמשך עבודתו. מצב דברים זה הוא בעייתי. ראוי היה למגישי הצעת החוק כי יאפשרו מתן כלים מקצועיים לדרג הסטטוטורי, המקצועי, ברשויות המקומיות, ולא יקצצו את כנפיו - דבר שעלול לפתוח פתח להכשרת חריגות תקציביות ומתן לגיטימציה לפעילות שלא על-פי מסגרות תקציב ברורות, אשר תוחמות - גם אם במעט - את פרנסי הציבור מחגיגה תקציבית. |
