במדינות רבות באירופה הנאורה צצות לאחרונה מפלגות שמשימתן לשמור ולשמר את טוהר מרקם הגזע הראשוני שעליו הושתתה המדינה בראשיתה. לא כולם אוהבים את זה, אך זו המציאות. סוג של חוכמה שלאחר מעשה. כשהקימו העולים מאירופה את מדינת ישראל, הם כנראה רצו למנוע בעיות שכאלו, מסתבר, ולכן הם מראש בנו את הכל על-בסיס האגו המנופח שטיפחו סביבם. המדינה הייתה הם, והם היו המדינה, השאר סוג של
עובדים זרים. כיום, כל הסודות הללו כבר גלויים וטחונים עד דק.
כמעט כל משפחה תימנית, מרוקאית, תוניסאית, או אחרת, מאותם שבטים המהווים כיום את רוב הבסיס של מדינת ישראל, תספר לכם כיצד השתמשו וזרקו את סבא שלה - בחקלאות, בחלוקת הנדל"ן המדינתית, כבשר תותחים, כתינוקות שנשדדו באטימות; עיצוב אמונותיו ודעותיו בשרירות, הרכוש שנשדד עם העלייה, ומה לא. גם בהילה של הקמת הארץ לא היה לחם חינם, שטיפת המוח בתחום הזה פועלת עד היום, כאילו מייבשי החולה וטעויותיהם המתבררות חשובים ממיובשי חולות הדרום הצחיחים, כמו באותה מידה ש'תימני כנרת' נשכחו לעומת 'קבוצת כנרת' שגירשו אותם בבושת-פנים מהמושבה שהקימו בעצמם והיו בה הרוב. אפילו במותם לא הורשו המסכנים להיקבר בה. כי גם במיתתם תימנים היו.
'סליחה שבאתי', זו הייתה התחושה בקרב הבאים ארצה, זה כאב לכל מי שראש שחרחר על כתפיו, הפנתרים השחורים, צ'רלי ביטון המחוד"ש, תמ"י, תימנים אנונימיים, מרוקאים עצבניים, כולם. תחילה ההנחלה האכזרית והאגואיסטית הזו נלחשה בתור לחלוקת החיים של מפא"י. אחר-כך מחזיקי הפנקס האדום כבר צפו בבושה הזו בכיף. תשאלו את סאלח שבתי.
חוץ ממהומות והרבה מלל הייתה רק אחת שהצליחה לעשות משהו בעניין. היא לא ניסתה לשנות את הכל, גם לא בטוח שיש לה סיכוי, שכן 'תקופת ההגמוניה של מפא"י' הייתה מגילת היסוד למקימי המדינה ולכל ממשיכי דרכם מימין ומשמאל. תחילה עשה זאת
דוד בן-גוריון הנמרץ וחבורתו, אחר-כך המשיך המועדון מעצמו בשיטת 'חבר מביא חבר', וזו עובדה: כמה נשיאים אתם מכירים שאינם נמנים על המשפחות האשכנזיות ההם (9 נשיאים, 2 ספרדים) וכמה ראשי ממשלות (12, מהם, 0 ספרדים), כמה נשיאי בית משפט (מתוך 9 - 0 ספרדים), כמה 'עליונים' (14 שופטים בבג"צ, 1 ספרדים), רמטכ"לים (19, 6 ספרדים), אלופים בצה"ל (21 קצינים בדרגת אלוף, מתוכם 6 ספרדים), כמה נשיאי אוניברסיטות (מתוך 8 - 0 ספרדים) וכמה עורכים או שדרנים בכירים, כלום. אפס. זירו. הקליקה סגורה.
אין גם טעם לנפנף באיזה עלה תאנה שתמצאו לרפואה. כי האמת ברורה. אם חברי הבג"צ או מבקר המדינה לא היו מהמועדון ההוא, עם מעט מצפון וכנות הם כבר מזמן היו חוקרים כיצד נעשה עוול במדינה המתיימרת להיות מתוקנת. כי מדובר בעיוות מושחת בקנה מידה לאומי והיסטורי שנעשה על-ידי בעלי אמצעים וכוח, בלא לתת אפילו את ההזדמנות לצד שכנגד, שהוא לא פחות מוכשר ויעיל. ראו ערך
יצחק תשובה,
לב לבייב, קובי מימון,
חיים סבן, אברהם ננקשווילי, אליהו, קרסו, ושאר חבריהם, שניצלו את העובדה שאת צבע הכסף לא ניתן למשש, רק את הגודל.
העיוות המכוון והאנוכי הזה הוביל לשני מעמדות במדינה - אזרחים סוג א' וסוג ב'. העולה המצוי היה צריך להתחיל לבנות את חייו מאפס, ללא רכושו, כבודו, אמונתו וערכיו שנגזלו ממנו. כדי להתמודד, הוא היה חייב לעשות זאת בזירה האכזרית שהותירו לו האליטות הנכבדות. רק תנועה אחת ניסתה לשנות יותר ממשהו בעניין וגם הצליחה - תנועת שס. וכאמור לא בחלק הציבורי–מדיני, אלא במגזר הערכי והרוחני. תפקידה של התנועה בראשות מקימה, מרן הגר"ע יוסף שליט"א, היה לתת את ההזדמנות ואת הכלים לכל בניהם של אותם עולים, באמצעות שוויון הזדמנויות בחינוך, בערכים ובאמונה. התנועה שהורכבה מרבבות נפגעי שיטת מפא"י עשתה הכל כדי להשיב להם בחזרה את כבודם האבוד ואת ביטחונם העצמי, את תורתם ואישיותם, כדי להחזיר עטרה ליושנה ולהשימם כשווים בני שווים בזירת החיים שנגזלה מהם. וזה נעשה באמצעות מוסדות חינוך מעולים לכל גיל ולכל שכבה, כל מי שרק בא אל המעיין גמע ממנו וחי.
לצד ההערכה המקצועית, לוותה תנועת שס מיום הקמתה בשנאה מטורפת, בני נהנתני-שיטת מפא"י ונכדיהם לא יכלו לעכל ולראות כיצד נשמטת הקופה מידיהם. הם עשו הכל כדי לכבול, תרתי משמע, את ידיהם של אנשי שס, וכאמור, לא
בתום לב. צרכני התקשורת הכללית, שמולעטים תדיר באותה התנכלות עיוורת, יודעים שמה שלא עשתה התנועה המהפכנית הזו, היה הדבר לצנינים: כשזעקנו נגד האפליה ומדיניותה, הרי הוצאנו את השד העדתי מהבקבוק, וכששתקנו וניסינו בעדינות ובשקט לפתור את הבעיות, התעורר סביבנו מחול-שדים, "למה אתם שותקים?", הרי בשביל זה קמתם, הם זעקו. השד יודע למה.
אז אתם שם בתקשורת ובכל מקום שנותנים לכם הזדמנות להלעיט, אל תטיפו לנו על גזענות, לא נגד הבעד ולא בעד הנגד. די, נמאסתם. שבו ואיכלו את השלל שהשגתם עד היום ותנו לנו לעשות את שלנו כמו שאנו יודעים לעשות. גם אל תעשו בשבילנו את העבודה. בטח אתם יודעים את הפתגם הרוסי: לחם בחינם יש רק במלכודת.
