עם ישראל כבר עומד בשערי ארץ ישראל ונמצא על סף הכניסה אליה. השטחים שממזרח לירדן נכבשו וכעת מתארגנים לקראת צליחת הירדן. בזמן ההמתנה
מלך מואב נכנס ללחץ, הוא מפחד מהכוח העולה במזרח התיכון. בכינוס חירום של הקבינט הביטחוני שלו, "השישייה", הוא וחמשת מלכי מדיין, נקבע כי "אין פתרון צבאי". לא נוכל באמצעים קונבנציונליים לנצח את עם ישראל. אז עלה שמו של בלעם, כמי שיוכל לסייע להוציא את מואב מהמשבר בו היא נמצאת.
אז מיהו בלעם? לפי פשט המקרא נראה שמדובר באיזה מיסטיקן, מכשף וודו המטיל קללות על עמים אחרים וגורם להתמוטטותם. אלא שאל לנו לקרוא את התורה כאילו מדובר באגדות ילדים. חז"ל נותנים את הכבוד לבלעם: הם ראו בו כפילוסוף הגדול ביותר שקם בעולם. הם מזהים אותו כבכיר שבין שלושת יועצי החצר של פרעה מלך מצרים (האימפריה של אז) וכנביא בסדר גודל של גדול-הנביאים משה רבנו (אם כי לא באותה רמה). מדובר אם כן, באדם מוכשר מאוד מבחינה אינטלקטואלית.
אבל מבחינה מוסרית, חז"ל רואים בבלעם את האנטיתזה של עם ישראל. מהשוואת הפסוקים בין סיפור עקדת יצחק לסיפור פרשת בלק, עולים ביטויים זהים:
"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ", לעומת
"וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ". התורה שתלה כביכול השוואה בין אברהם לבלעם, אם כי מכיוונים מנוגדים. הניגודיות המוחלטת בין אברהם לבלעם מובאת בדברי חז"ל בפרקי אבות:
"כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע". את שלוש הקטגורית הללו ניתן להוכיח מתוך הפסוקים המתארים את אברהם אבינו ואת הפסוקים המתארים את בלעם.
המומחיות של בלעם הייתה על-פי חז"ל, כי הוא היה יודע לכוון את השעה שבה הקב"ה כועס ובה לקלל. גם את דברי חז"ל צריך לתפוס מתוך גדלות-דעת. לבלעם היה כישרון לראות את הצד המכוער והחלש של כל אומה ולכוון את הביקורת שלו עליה. הוא בעצם היה יועץ אסטרטגי אשר ידע למצוא את הנקודות החלשות של היריב ובהן להלום פעם אחר פעם. אחרי טיפול יסודי של "בלעמים" מקצועיים, אחרי קמפיין מאסיבי של החלשת מקומות אסטרטגיים, אשר התגלו כנקודת תורפה על-ידי המומחה, מלאכת הצבא הופכת להרבה יותר קלה.
בלעם בא לקלל את עם ישראל, הוא בא למצוא את הפגמים שבו. הקב"ה הפך את קללותיו לברכות. בכל ברכותיו של בלעם הוא מדבר על יתרונותיו של עם ישראל. חבל רק שברכות אלו אנו צריכים לשמוע מפיו של אדם מחוץ לעם ישראל. על-אף שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אנו צריכים לשאוף לכך שנוכל לדעת את מעמדנו בעצמנו.
"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יי כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם. יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ. אֵ-ל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ. כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר".
