אליפות העולם בכדורגל - הלא היא המונדיאל.
איזו התרגשות; אירוע התרבות הגדול ביותר השנה; איזה תענוג לצפות במשחקים!
להודות על האמת, אינני חובב כדורגל וזה בלשון המעטה. אני מוצא עצמי מדי פעם, מבודד בחוג חבריי, כאשר השיחה גולשת להתנהלות זו או אחרת של איזו קבוצה באירופה, איזה מאמן בדרום-אמריקה או איזה שחקן במקום אחר בעולם. נסיעות של החברים למשחקים באירופה - כבר הפסיקו להודיע לי על קיומן.
אלא מה - מסיבה בלתי ידועה שאני לא מצליח לפענח, אחת ל-4 שנים, אני הופך לחובב כדורגל מושבע. לפתע אני מוצא את עצמי צופה בכל המשחקים (טוב - לא נגזים - ברוב המשחקים). אפילו היומן שלי במחשב ובטלפון הנייד מכיל את מועדי המשחקים ואני אפילו מעדכן את התוצאות ביומנים מיד לאחר שריקת הסיום של כל משחק.
וכאן אנחנו מגיעים לחלק הבעייתי.
נפסח על הרעש הבלתי נסבל של כלי הנשיפה המיוחדים שהופצו בדרום-אפריקה, ללא כל התחשבות בנזק הבריאותי הנגרם לצופים וכנראה מבלי שלמארחים יהיה איכפת, ונגיע לנושא "הפרשנים".
אני שומע בעת השידור מאמן כלשהו של הנבחרת שלנו. אינני יודע מתי אימן את נבחרת הכדורגל של ארצנו הקטנה ואיני מתמצא בתחום, כך שאני לא יכול לציין באיזו מידה הוא הצליח וככזה, אני מאזין לו בקשב רב.
רוב הדברים הנאמרים הינם תחת הגדרה של ביקורת חריפה על מה שרואות עיניו:
המאמן של קבוצה פלונית היה צריך לבצע חילופים כבר לפני רבע שעה; החלוץ של קבוצה אלמונית מגיע לשער היריב בצד הלא נכון; שיטת המשחק של פלוני אינה נכונה; צורת ההגנה של הקבוצה שמנגד היא אסון לקבוצה ועוד כיוצא באלו הבחנות.
ואני חופר עמוק-עמוק בזכרוני ולא מצליח לזכור שהקבוצה אותה אימן המאמן הפרשן הגיע בתקופתו למשחקי המונדיאל?! האם לא נכון שמי שמבקר יהיה כזה שהוכיח כי ניתן לעשות דברים אחרת ולזכות בגביע העולם?! ובכלל, למה צריך פרשנים - אפילו אני מבין שהקבוצה המנצחת היא זו המבקיעה יותר שערים מאשר היא סופגת. אולי מספיק שיהיה שדרן שיתאר את מה שרואים ללא הסברים של "מה צריך לעשות ובמה אחרים שוגים".
