ניר ברקת ב"גן המלך"

מה חשב ברקת? שמרצ תצביע בעד אישור התוכנית בניגוד לעמדותיה המוצהרות רק מפני שהוא נתן הוראה? אי-אפשר לחשוד בו שהוא נאיבי עד כדי כך. מכאן המסקנה שעוד לפני ההצבעה החליט ראש עיריית ירושלים לסלק את מרצ מהקואליציה ומצא את הסיבה לכך בדיון בוועדת התכנון. נקודה נוספת למחשבה: מרצ לא פרשה ביוזמתה מהקואליציה, נוכח התעקשות ברקת לאשר בוועדת התכנון תוכנית שהיא (מרצ) מתנגדת לה בתוקף, מטעמים מדיניים ומעשיים. כלומר, הייתה שם הנחה שגם אם יצביעו נגד התוכנית, ברקת, שממילא היה לו רוב לאישורה, לא "יפוצץ" את השותפות הקואליציונית. מרצ טעו בהנחתם זו. ברקת "זרק" אותם. בכך נופץ הדימוי שראש העירייה טרח עליו מאז נבחר: להפריך את ההנחה המתפשטת והולכת, כי ירושלים הופכת לעיר חרדית וכי הסיעות החרדיות מכתיבות למעשה לעירייה את מדיניותה. צריך לזכור כי ברקת נבחר לתפקידו לא בשל דעותיו המדיניות, אלא בשל היותו אדם חילוני שהתמודד נגד המועמד החרדי. לראשונה מזה שנים, בבחירות האחרונות לעיריית ירושלים, הצביע הרוב החילוני-מסורתי נגד מועמד חרדי לראשות העירייה. החילונים הצביעו בעד ברקת בלי לשאול מה הן השקפותיו הפוליטיות. הם הסתפקו בכך שהוא חילוני והאמינו כי בחירתו תבלום את ה"השתלטות הזוחלת" של החרדים על העיר. תושבים רבים המגדירים עצמם כדתיים מסורתיים הצטרפו אף הם, מתוך סלידה מסגנון ההתנהלות של החרדים. בהמשך להלך רוח זה, הצטרפה גם מרצ, מפלגה חילונית מובהקת, לקואליציה העירונית. למרות שהיו מודעים להשקפותיו הפוליטיות הימניות–קיצוניות של ברקת. הם האמינו כי המטרה לעצור את התחרדותה של העיר, תסייע להם ולברקת להיות שותפים, משום שלהשקפות המדיניות יש משקל מופחת בניהול היומיומי של העירייה.

למרצ עצמה (סיעה בת שלושה חברים בלבד) היה משקל גבוה יותר בדימוי העירוני מאשר בכוחה הפוליטי הממשי. היא איפשרה לברקת להתנאות בשותף חילוני מובהק, אשר יחד עם סיעות חילוניות נוספות, בעיקר מקומיות, היוו רוב (קטן) בקואליציה העירונית. כעת, עם הוצאת מרצ, חל שינוי. לראשונה יש לחרדים כוח וטו בקואליציה העירונית. כלומר הם יכולים לבלום כל הצעה שאינה לרוחם. צריך לזכור כי החרדים יודעים את מלאכתם. הם כמובן מברכים את ברקת על צעדו האחרון. הם מודיעים כי הם מתלכדים מאחוריו בניהול העיר לטובת כל תושביה וכולי, הם לא ימהרו ליצור משבר. אבל הם יודעים, וגם ברקת יודע, כי מאזן הכוחות השתנה. מה יעשה ראש העיר אם ירצה לפתוח בשבת עוד חניון דוגמת חניון "קרתא", ושותפיו החרדים במועצת העירייה יאמרו לו שהם מתנגדים במצוות הרבנים ולא יתנו לזה לעבור? עכשיו סביר יותר מבעבר כי ברקת כבר לא יעלה יוזמות כאלה. הוא אומנם מרגיש "על הסוס" אחרי אישור תוכניתו. הוא "הראה" לכולם, לימד לקח את מרצ הסוררת ויעניק את תפקיד סגן ראש העירייה לנציג שס אלי שמחיוף הזכור מחקירתו במשטרה בפרשת הולילנד, אבל גם הוא וגם שותפיו יודעים כי הוא שבוי בידי החרדים. האם זה היה חכם להעיף את מרצ מהקואליציה? האם לא היה נבון יותר להשאיר סיעה זו בקואליציה, כשברור שלהצבעתה האחרונה אין שום משמעות מעשית? יכול להיות שמבחינת הפוליטיקה העירונית הפנימית - ברקת צדק. אבל ברור שבכך הוא גם שחק את התמיכה החילונית בו. עכשיו, במישור המקומי, ברקת הוא המלך ב"גן המלך". האם חשב לרגע על משמעות הספר "בגדי המלך החדשים"?