הנאחז בקרנות גלעד שליט

יוסי ביילין הוא רעה חולה, כל עומת שבא כן יילך. כל מקום בו איש ציבור נזקק לבוחרים מאס בו ופלט אותו. באין לו השפעה פוליטית לגיטימית מכוחם של בוחרים, הקים לעצמו מעין מעמד פוליטי חיצוני לפוליטיקה והוא מנדנד כאחרון הנודניקים, והוא מעצבן, והוא מפריע ולא נותן לעבוד, והוא חושב את עצמו לחכם בחכמים שהכל זקוקים לעצותיו ואיש אינו עוצר בעדו ואומר לו מפורשות - התכבד נא ושב לך בביתך. עשית מספיק רע עד היום. התקשורת הישראלית מועלת בתפקידה ועושה מלאכתה רמייה כשהיא מזמינה אותו פעם אחר פעם, כמו היה נציג ציבור פעיל ובעל השפעה שמאחוריו תומכים מקרב העם שהוא רשאי לדרוש בשמם. משום שיוסי ביילין אינו מייצג ולו איש אחד באופן דמוקרטי מלבד את עצמו. רק קומץ שדרנים ועיתונאים משחרים לפתחו והקומץ הזה משביע את ה"פודל" כפי שקרא לו יצחק רבין. הם נותנים לו במה והוא מפליא בשטויותיו ובהבליו וכורך את היותו שר בממשלת ישראל ומכאן נִזקו. שר לשעבר שמציג עמדה - שומעים לו בתקשורת המקומית והבינלאומית. קשה להבין מה הוא רוצה בעניין גלעד שליט. דומה שכל מה שהוא רוצה זה להפריע לממשלה. לא חשוב באיזה נושא. גלעד שליט? שיהיה גלעד שליט! זה נושא חם ובוער, אפשר לטפס על העגלה המסכנה הזאת ואם לא להחזיק במושכות, אזי לעודד את העגלונים. אין לו מה לעשות. היומן ריק מפעילות שבצידה תועלת, והימים מוקדשים לטיפוח נזק ועוד נזק. יוזמת ז'נבה הייתה צריכה לשימו מאחורי סורג ובריח עד אשר יוכרע דינו כבוגד. אבל מניחים לו. רק השטן יודע מדוע.

• "שום ממשלה אינה עושה כל מה שהיא יכולה כל עוד אינה מצליחה לעשות מעשה צבאי, ומצד שני אינה מוכנה לשלם את המחיר שדורשים השובים" (יוסי ביילין, ישראל היום, 28.6.2010).

אתם מבינים? היש פשטני מזה? לפניו שתי דרכים בלבד: חילוצו של שליט במבצע צבאי או כניעה מוחלטת לדרישות האויב. אין דרכים אחרות אליבא דיוסי ביילין הקשקשן. זה נקרא בפיו לעשות כל מה שיכולים. לא עולה על דעתו הדרך הפשוטה ביותר והיא רק משל להרבה דרכים: על ראש הממשלה להודיע קבל עם ועולם, ולהורי גלעד שליט בתוכם, שעזה סגורה ומסוגרה, אין יוצא ואין בא, לרבות חשמל ומים - עד אשר נציגי הצלב האדום יבקרו את גלעד שליט ועד אשר יתקיים קשר רציף בינו לבין משפחתו כדרישת החוק הבינלאומי. להעמיד את הדבר כקאזוס-בלי! במקביל, לנהוג באסירים הביטחוניים הכלואים בישראל כאסירים לכל דבר ולמנוע מהם כל הטבה מעבר לנדרש בחוק הבינלאומי.

• "עיני ההורים משפיעות על מקבלי ההחלטות יותר מכל דבר אחר, וככל שיותר אנשים יזדהו עם העיניים הללו, כך יגדל הסיכוי לשינוי עמדת הממשלה" (שם).

לכאורה, זוהי קריאה לגיטימית. אבל היא נבזית. אין איש בממשלה שאינו חפץ בכל מאודו ובכל עודו בשחרורו של שליט. הקריאה נחזית כאילו "לשינוי" וכוונתה "לכניעה". לך הביתה יוסף! לך כבר! די! הנח לנו מרעת!