המערכת הרגשית היא המערכת הלא מודעת רבת עוצמה. המערכת הלא מודעת היא המערכת האחראית על תפקודים נפשיים וגופניים נרחבים. המערכת הזו היא המערכת ההישרדותית שלנו. היא מנתבת אותנו באמצעות רגשותינו לפעול על-פי הזיכרון הרגשי המוטמע בנו כדרכי הישרדות בלתי מודעות שלאו-דווקא טובות לנו מבחינה אובייקטיבית. תגובותינו הרגשיות אינן מקריות.
היכולת שלנו להעריך ולהעניק משמעות היא יכולת רגשית. אנו מעריכים דברים בהתאם להתאמתם לזיכרון הרגשי הלא מודע שלנו ולא לפי חשיבותם האובייקטיבית. לדוגמא:
- אנשים משתי קצוות הקשת הפוליטית תופסים ומעריכים בצורה מנוגדת את אותן עובדות אובייקטיביות. הם אינם יכולים כלל להעריך או להעניק משמעות לטיעונים המנוגדים לאידיאולוגיה המוטמעת בהם. טיעונים אלו נתפסים על-ידם כטפלים גם אם זה לא נכון מבחינה אובייקטיבית.
- מה חשוב יותר כאשר רוכשים דירה? הקרבה לעבודה? הקרבה למשפחה? גודל הדירה? המיקום? גינה? רמת השירותים המוניציפאליים? מדוע כל אחד מאתנו מעריך בצורה שונה את כל אחד מהשיקולים? מדוע למישהו חשוב להיות ליד משפחתו ומישהו אחר יעדיף להתרחק מהם? התשובה טמונה בעולמנו הרגשי הייחודי.
- התאהבות היא הדוגמה הבולטת ביותר. אנו לא מתאהבים בהכרח באדם היפה, החכם או הנחמד ביותר. רגשותינו מנתבים אותנו לרצות בקרבתו של אדם שתכונותיו מתאימות לזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו. התאהבות אינה מקרית!
- אנשים אנטי סוציאליים הם אנשים חסרי מצפון שמסוגלים לפגוע באחרים ולעבור על החוק. אנשים אלו לא הטמיעו זיכרון רגשי חיובי כגון ערכים, אמפטיה ודאגה לזולת. גם אם ננסה להסביר להם את חשיבותה של ההתנהגות הערכית החיובית הם לא יבינו אותנו ויתייחסו לטיעונים שלנו כטפלים למרות שהם בהחלט לא כאלה.
הזיכרון הרגשי שלנו מוטמע כדרכי הישרדות בלתי מודעות. הוא נטמע ברובו בתקופת הילדות, בעיקר בתקופת הינקות. קלטנו אותו מסביבתנו ובעיקר מהדמויות עימן היה לנו קשר רגשי עמוק, בד"כ ההורים. לא שלטנו על תוכנו של הזיכרון הרגשי שהוטמע בנו, אך הוא שולט על חיינו ומנתב אותנו גם בבגרותנו.
חשוב להדגיש שלמרות שהזיכרון הרגשי מוטמע בנו כדרכי הישרדות בלתי מודעות, הוא לא בהכרח חיובי ואופטימלי. בתחום בהם הטמענו זיכרון רגשי בעייתי וכאוב רגשותינו יכשילו אותנו שוב ושוב. למשל:
- אנשים בעלי זיכרון רגשי כאוב שחשים חרדה של ממש מדחייה ונטישה, ומנותבים על-ידי רגשותיהם לנהוג בצורה חברתית אובססיבית וחרדתית שגורמת להם להיתקל פעם אחר פעם ביחס חברתי מסויג שמכאיב להם.
- אדם שספג מהוריו זלזול בילדותו ובבגרותו הוא חש חוסר ביטחון עצמי קיצוני. בכל פעם שהוא מנסה להתחיל לעבוד הוא נתקף בחרדות וברגשות כאובים שמכשילים אותו שוב ושוב.
בתחומים בהם מוטמע בנו זיכרון רגשי כאוב ובעייתי נעריך דברים בצורה מוטעית. למשל:
- אשה בעלת זיכרון רגשי זוגי ומשפחתי בעייתי שלא מסוגלת להעריך בני זוג יציבים בעלי יכולת זוגית. היא לא יכולה להאמין בכך והיא חוזרת שוב ושוב למערכות יחסים בעייתיים עם בני זוג חסרי יכולת זוגית.
- אנשים שספגו מהוריהם זלזול והשפלה, שחשים דחויים לא יכולים להאמין בכך שהם שווים וראויים להערכה.
האמונות שלנו הם תוצר של הזיכרון הרגשי שמוטמע בנו. הן קיימות גם בתחומים שגרתיים ויומיומיים. למשל: אשה שמוטמע בה צורך רגשי עמוק ואובססיבי לנקות. היא מנקה בצורה מוגזמת ומקדישה לכך אנרגיה רבה. אם היא לא תנקה היא תיתקף בחרדות (תגובות רגשיות) שינתבו אותה לחזור לפעילות שמוטמעת בה "כצורך הישרדותי רגשי" למרות שהיא אינה כזאת.
האם "דרכי ההישרדות" הרגשיות יצילו אותנו? התשובה היא לא. דרכי ההישרדות הרגשיות יכולות להיות מועילות, שגרתיות או מזיקות. נתמיד בהן היות והן מוטמעות בעולמינו הרגשי הלא מודע.
כולנו בני תמותה. גם דרכי ההישרדות הלא מודעות המוטמעות בנו כ"זיכרון רגשי" לא יצילו אותנו. משמעות היא הישרדות. כלומר, דרכי ההישרדות הרגשיות הן לא באמת בעלות משמעות. לכן, אמר החכם באדם: "הכל הבל הבלים..."