שוב, להוותנו מצאנו כי נמצאים בתוכנו גורמים אשר השגת המטרה מקדשת עבורם את האמצעים. הדלפת פגישתו של השר בן-אליעזר עם שר החוץ הטורקי שייכת למדור "כל האמצעים כשרים".
המדליפים חייבים לבוא מקרב גורמים המתנגדים פוליטית לח"כ "פואד" (בן-אליעזר), מתנגדי ראש הממשלה נתניהו או כל הללו יחדיו. כך או כך, הפרסום הסב נזק לישראל במישור התדמיתי-הסברתי ועל ראש הממשלה לבוא חשבון עם המדליפים יהיו אלו אשר יהיו.
ולמהות: אומנם
בנימין נתניהו התנצל בפני שר החוץ ליברמן וטען כי נעשתה טעות בכך שלא יודע בדבר הפגישה הצפויה, אך ברור לכל בר-בי-רב כי הייתה זו "טעות" שלא
בתום לב. ליברמן ממודר מזה זמן מפעילות יחסי חוץ ישראלית והמידור הלזה מונע בעדו מלמלא תפקידו כהלכה ולא באשמתו. דווקא בזמנים בהם ישראל מצטיירת כמתרפסת בפני פריצי העולם, וחולשתה הנובעת מהתרפסותה מסבה לה נזקים דיפלומטיים וביטחוניים מוחשיים, דווקא כעת חייבים אנו אדם בעל נחישות ועמידה על זכויותינו כליברמן לצאת במסגרת תפקידו כשר החוץ להפיץ את עמדת ישראל. ב"משחק" הדיפלומטי הנתון כיום באזורנו, אנו צריכים את ראש הממשלה כשוטר הטוב ואת ליברמן כשוטר הרע, חבל כי ראש ממשלתנו לא עמד על כך עד עתה.
אפשר שהשורות לעיל אינן עושות צדק עם ליברמן באשר במשתמע הרי שמציירות אותו ככושי לעבודות שחורות אשר יכול ללכת משסיים עבודתו. אפשר שזה כך, אך זו הפוליטיקה וזה טבע השירות הציבורי של נבחרי ישראל.
הכרזתו של ליברמן (כמו גם בנימין נתניהו), כי ישראל לא תתנצל בפני הפחה הטורקי וכמובן שלא תשלם פיצויים למשפחות הרוגי המשט הטורקי, הינה בהחלט במקומה. התוספת של ליברמן לדברים, גם היא נכונה דהיינו, "אנו חושבים כי ההפך הוא הנכון" ופירושו, טורקיה היא זו שצריכה לפצות את ישראל על כל שגרמה לה בייזום המשט לעזה.
טורקיה מודעת היטב לכך שוועדת חקירה תמצא אותה ללא ספק אשמה בייזום ובארגון התרחשויות המשט וזאת כנגד מדינה-ידידה (לכאורה). מה עושים הטורקים אשר כנראה אינם מתוחכמים דיים, הם מנסים לחשק את ישראל בכך שאונסים אותה, דרך איום בניתוק יחסים דיפלומטיים, להתנצל ולפצות הרוגי המשט ובכך, לטעמם (ובצדק, במידה שישראל תיענה להם), יינטל העוקץ מכל ועדת חקירה, ישראלית או בינלאומית, העשויות להפליל את ה"עות'מאנים". שהרי בכך שישראל תתנצל ותפצה משפחות הרוגי המשט, הינה מודה למפרע, קבל עם ועולם, כי האשמה נופלת עליה עצמה.
והנה אנו חוזרים לליברמן: אפשר שסגנונו מחוספס, אפשר שאינו דמות הדיפלומט הטיפוסי החושב ברגיל בכיוון אחד ומדבר בכיוון ההפוך. אך קיימים מצבים בהם אין נדרשת שפה דיפלומטית אלא הכרח לנקוט בשפה ישירה עד בוטה, הכרח לעיתים לדפוק על השולחן הדיפלומטי העולמי ואין כליברמן לשרת את ישראל באופן נאות במצבים אלו.
אל לה לישראל ליזום ניתוק יחסים, עלינו להניח לטורקים לנתק את היחסים הדיפלומטיים במידה שיחפצו בכך. ניתוק יחסינו עימם אינו צפיחית בדבש עבורנו, אך גם אינו אסון שלא ניתן לתיקון. הדיבידנד בהתנהלות זו ישא פירות בעתיד, אם וכאשר ייבעט (סוף-סוף)
ארדואן מכס ראש הממשלה הטורקי ויחסי ישראל טורקיה יקבלו סיכוי נוסף. אלא שאז ישראל תהיה במצב פתיחה טוב יחסית לגבי טורקיה.
נעיר כאן כי ניתוק היחסים מצד טורקיה יגרום נזק גדול יחסית לטורקים, באשר כעת כבר ברור ברחבי העולם וזאת עוד לפני פרסום מסקנות ועדת חקירה, כי טורקיה וראש ממשלתה היו מעורבים עד למעלה מאוזניהם בייזום ובשיגור המשט הטורקי. במצב זה, האשם הטורקי מתנער ומשליך אשמתו על ישראל, תהפוך טורקיה למצורעת בעולם המערבי באשר תיתפס כמשענת קנה רצוץ שאין לסמוך על אמינותו ותמיכתו היציבה. יש לצפות למידור ולהדרה של טורקיה מצד ברית נאט"ו, כמו גם יחסים דיפלומטיים מעורערים עם מדינות ה-G8 (עתיד ייצובה של טורקיה כצומת הזרמת גז ונפט מרוסיה גם הוא יעמוד בסכנה) - מצב שישחק במשתמע לידי ישראל אשר מעמדה האסטרטגי יתעצם עקב כך לתפיסת מדינות המערב, ואף יאלץ את האיסלאמיסט אובמה למצג אוהד יותר לישראל.
הערה: אזהרתו של אובמה לארדואן כי אל לו להתעקש בנוגע להקמת ועדת חקירה בינלאומית באשר אפשר בהחלט כי תמצא את טורקיה אשמה בהתרחשויות, יכולה להיתפס כאמירה לטובת ישראל, אך בה במידה ניתן לראות בה אמירה נגד ישראל ולטובת טורקיה והעולם האיסלאמי. בכל הנוגע לאובמה, איננו בטוחים באמינותו ויש לחשוד בו עוד לפני שנכבדהו.
הרשו לנו לנחש כי טורקיה לא תנתק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל מהסיבות לעיל ובאם תעשה כן, הרי שההנחה כי אינם מתוחכמים דיים תחזיק יותר מים.
