כדי לשווק מסרים מדיניים שמאלנים הגה מישהו רעיון מוצלח:
"המועצה לשלום וביטחון"! מדובר בקבוצת אנשים שעשו משהו למען המדינה, וככאלה, למילה שלהם יש משקל. אזרחים תמימים ראו את המודעות והשמות וזה עבד. אם היה צורך, פשטו אנשי
"השלום והביטחון" על האולפנים ונתנו חיזוק לכל רעיון התקפלות.
במבט לאחור, ניתן לקבוע שעקירת היישובים מגוש קטיף ומצפון השומרון, הביאה לתוצאה הפוכה ממה שהעריכו מומחי השלום והביטחון. האם שמענו על מישהו מהם שהסיק מסקנה מהטעות? - לא! האם שמענו הודאה בכישלון התחזיות? לא! שוב הוכח שהשיוך לעדר חזק מהאמת. מהסיבה הזאת, הקים האלוף (במיל.)
עוזי דיין קבוצת איכות המורכבת מאנשי ביטחון, אקדמיה ודיפלומטיה:
"מועצת הביטחון לישראל".
הלכתי לכינוס היסוד של הקבוצה במלון קרלטון תל אביב, ושמעתי חלק מחבריה עולים לבמה בזה אחר זה. היריעה קצרה ולכן אזכיר את נאומו המעניין של האלוף (במיל.)
גיורא איילנד (רעיון שתי המדינות לשני עמים בלתי-ישים), ואת נאומו של ד"ר מרדכי קידר (מומחה לתרבות האיסלאם) שדיבר על הסוציולוגיה של הסכסוך. לא יצאנו אופטימיים.
נשיא המועצה, עוזי דיין, הסביר והבהיר שהקבוצה הזאת אמורה להיות משקל נגד ל
"מועצה לשלום וביטחון" ובקרב על התודעה, המסר הכי חשוב אותו צריך להפיץ הוא
"גבולות הביטחון של ישראל".
"קודם ביטחון ואחר-כך שלום", אמר דיין. "ככל שנהיה יותר חזקים, כך הגירוי לתקוף אותנו יהיה יותר קטן... הביטחון מתחיל מגבולות. אסור לוותר על נהר הירדן ובקעת הירדן כגבול הביטחון של ישראל", אמר דיין והוסיף: אלה היו גבולות הביטחון של ישראל בהסדר הקבע, בחזונו של
יצחק רבין.
הלכתי לארכיון: