וזה מה שכותב היום המשורר ד"ר סלמאן מצאלחה על חברי הכנסת הפלשתינים בכנסת ישראל:
- "הם צריכים לקום ולומר בפה מלא לממשלת חמאס בעזה ולחאלד משעל, המושך בחוטים מדמשק, שיש דברים שאי-אפשר לקבל אותם. הם יכולים, צריכים וחייבים לומר, כי מניעת ביקור של הצלב האדום אצל השבוי הישראלי מטילה כתם מוסרי על המאבק הפלשתיני בכלל. אם שליט הוא שבוי מלחמה, והוא אכן שבוי מלחמה, אז ודאי שהוא ראוי לכל הזכויות המוענקות לשבויי מלחמה על-ידי החוק הבינלאומי". ("הזדמנות לניצחון מוסרי", הארץ, 12.7.10)
זהו קול אמיץ אחד ויחיד בעולם הערבי שבא חשבון עם המוסר הפלשתיני. התביעה הפשוטה הזו, כמו גם התייחסות הגונה והוגנת למספר האסירים הפלשתינים הנדרשים כנגד גלעד שליט, באות דווקא מפי ערבי-פלשתיני החי בישראל, במקום שתדרוש ותתבע זאת מדינת-ישראל הרשמית. מדינת-ישראל אצה רצה היישר אל עסקת חילופי החטוף באסירים הפלשתינים במקום להתמקד בשלב הראשון הנתבע מכוח החוק הבינלאומי - תנאים הוגנים לחטוף, ביקור הצלב האדום, וקשר רצוף בין החטוף למשפחתו.
אסור לנהל משא-ומתן לשחרור גלעד שליט ולא כל משא-ומתן אחֵר עם כנופייה שאינה מצייתת לחוק הבינלאומי. מדינת-ישראל, כמדינה ריבונית, עשתה ועושה צחוק מעצמה כשניהלה בעבר ומנהלת כיום שיח ושיג לשחרור חייליה כשאין לה מושג מהו מצבם לאשורו. איש אינו יודע מה מצבו של גלעד שליט! שום קלטות לא ישכנעו אותי יותר מאשר דיווח מהימן של אנשי הצלב האדום שביקרוהו. אין לי ביטחון שגלעד שליט חי ולא יועילו הכותרות על חולצות הצועדים עם משפחת שליט. בדיוק לשם כך קיימת אמנת ז'נבה.
יש לברך על מאמרו של הד"ר סלמאן מצאלחה ועל יושרו האינטלקטואלי. הלוואי שחברי הכנסת הערבים-הפלשתינים בכנסת ישראל ישעו להערותיו ויפעלו ברוח זו אצל מנהיגי החמאס. הדבר רק יעניק להם נקודות זכות בקרב אזרחי ישראל היהודים הרואים בהם סוס טרויאני וגיס חמישי נגד המדינה בה הם משרתים. זהו גם אינטרס של החמאס שיכול להפגין מידה של מוסריות נחוצה בכל מסגרת של בני-אדם, יהיו אשר יהיו שאיפותיהם.
ובכל זאת אני מתנגד נחרצות לפיסקה הבאה במאמרו של הד"ר מצאלחה:
- "כך, כשאני מדבר על גלעד שליט, למשל, אני אומר "החייל הישראלי השבוי". כן, השבוי - לא החטוף - כפי שמנסים להלעיט את דעת הקהל כאן. בישראל מעדיפים לשכוח, או שבכוונה תחילה מנסים להשכיח, את העובדה ששליט לא נחטף. הוא נשבה כחייל בפעולה צבאית שבוצעה נגד צבא, על-רקע המאבק הלאומי הפלשתיני בכיבוש הישראלי שנמשך עשרות שנים. עובדה בסיסית זאת הופכת את הפעולה לפעולה לגיטימית של עם הנאבק למען שחרורו הלאומי".
ובכן אדוני הדוקטור, החמאס אינו מנהל מאבק לאומי-פלשתיני בכיבוש הישראלי. החמאס מנהל מלחמה נגד קיומה של מדינת-ישראל. יש הבדל. הכל מכירים בהבדל הזה לרבות המשורר החשוב, ולכן גלעד שליט הוא חטוף שנחטף, ושום "שבוי מלחמה"! החמאס אינו מייצג איזשהו "עם הנאבק למען שחרורו הלאומי", הוא שואף לכבוש את כל שטחי ארץ-ישראל כולה ולבטל את היישות הציונית-יהודית על האדמה הזאת. בנקודה הזאת יושרו של האינטלקטואל הערבי-פלשתיני נאלם דום. חבל.
