"לוחמי השייטת ביצעו פשע מלחמה" - כך חזר והדגיש שר החוץ הטורקי, אחמט דאווטוגלו, במסיבת עיתונאים שנערכה באיסטנבול בעקבות פרסום דוח איילנד. השר הטורקי, כמו ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ
ארדואן, קודם לכן, עושים מאמץ ניכר להשתמש במושג "פשע מלחמה", על-אף שפעילות שייטת 13 נגד האונייה הטורקית "מאווי מרמרה" לפני כשישה שבועות, אינה עולה בקנה אחד עם הגדרת החוק הבינלאומי ל
פשעי מלחמה וממילא לא מצריכה את מעורבות האו"ם ובית המשפט הבינלאומי בהאג.
אך לא את החוק והצדק מחפשים הטורקים. באמצעות העלאה חוזרת ונשנית של טיעון זה מנסים הטורקים להעצים את חשיבותה של ועדת החקירה הבינלאומית, שמועצת זכויות האדם של האו"ם החליטה על הקמתה, למחרת אירועי השתלטות השייטת על האונייה, חרף התנגדותן של ארצות הברית ושאר מדינות המערב.
אמנם ועדת חקירה בינלאומית יכולה לפייס את דעת הקהל בישראל ולשפר את מעמדה ותדמיתה של מדינת ישראל בעולם, אך לאור העובדה כי מועצת זכויות האדם באו"ם נשלטת כיום על-ידי מדיניות איסלאמית קיצונית ותומכת טרור, אמינותה ומהימנותה של המועצה מוטלות בספק, כפי שהוכח עם פרסום דוח ועדת גולדסטון בשנה שעברה.
לאור מדיניותה הפוליטית החדשה של ממשלת טורקיה בראשותו של ארדואן, קשריה ההדוקים עם אירן וסוריה, והתחזקות הקשרים עם חמאס, אין פלא אפוא שהיא מצטרפת כיום לאויביה של מדינת ישראל ומבקשת ועדת חקירה בינלאומית.
בכך מוצאת טורקיה דרך נוספת לפגוע בריבונותה ועצמאותה של מדינת ישראל ולהזיק לה מבחינה בינלאומית. לכן, אין זה משנה כמה ועדות חקירה ישראל תקים ומה תהיינה סמכויותיהן ומסקנותיהן - את הטורקים זה לא ירצה. מסקנות ועדת טירקל, אם כן, גם הן מבחינתם של הטורקים מיותרות.
