"חופש ביטוי" נוסח 'הארץ'

מתוך מאמר המערכת של עיתון הארץ (מ-15.7) מגיח בפעם המי יודע כמה המשפט: "דומה, שנבחרי הציבור אינם מבינים עוד חופש ביטוי מהו." המילה "עוד" במשפט הזה משכילה אותנו לדעת שאותם נבחרי הציבור הבינו בעבר חופש ביטוי מהו. היום כבר לא. מכל מקום מה שברור הוא ומוחלט למערכת 'הארץ' שהיא מבינה אל נכון חופש ביטוי מהו. אני מניח להתנשאות הקבועה של 'הארץ' לאמור: מי שמכם לקבוע הבנה כלשהי? ואתייחס אך ורק למונח 'חופש הביטוי' מנקודת מבט אחרת. מזווית שונה ובהבנה מוסמכת. המושג 'חופש הביטוי" נחלק לשניים. 'חופש' ו'ביטוי'. החופש פירושו חירות, דרור, אבל לא הפקרות. לכל 'חופש' יש כללים וסייגים ודינים וגבולות שחייבים להיות מקובלים על הכל. יציאה מגבולות החופש מבטלת את החופש ועושה אותו למשהו אחר שאינו חופש כלל ועיקר, ואם נקפיד, הרי הפרה של כללי החופש הינה פגיעה בחופש עצמו. טעות חמורה טועים כל אלה הרואים בחופש מרחב פרוץ לכל הרוחות. 'הביטוי', על-פי מילון אבן שושן, הינו הגייה, מבטא, הבעה, גילוי דברים, ניב, צֵרוף לשון ומימרה וכל אלה מתגשמים בדיבור, בכתב ובתמונה. כשהביטוי מצוי בסד החופש הוא חייב לעמוד באמות המידה של החופש. זוהי כל התורה כולה. "טול את המקרה בו האינטרסים המתנגשים הם חופש הביטוי מזה ובטחון המדינה או שלום הציבור מזה. נקודת המוצא הִנה, כי בהתנגשות זו, עד כמה שהיא "חזיתית" ואינה ניתנת למניעה, יד הערכים של ביטחון הציבור ושלומו תהיה על העליונה. המשטר הדמוקרטי נכון להגן על חופש הביטוי, כל עוד חופש הביטוי מגן על הדמוקרטיה. אך מקום שחופש הביטוי הופך קרדום לפגיעה בדמוקרטיה, אין כל צידוק שהדמוקרטיה תניח את צווארה לכורת. חוקה אינה מרשם להתאבדוּת, וזכויות אזרח אינן במה לכיליון לאומי. אין אדם יכול ליהנות מחופש הביטוי, אם הוא אינו נהנה מהחופש לחיות בחברה בה בחר לחיות. הזכות לחיים בחברה קודמת לזכות להביע בה דעה." (אהרן ברק, מתוך המאמר 'חופש הביטוי ומגבלותיו') ריגול, תמיכה חשאית ופומבית באויבי ישראל, עידוד מהלכים שמטרתן פגיעה כלשהי בישראל, דברי שטנה והסתה נגד מדינת-ישראל, ממשלת-ישראל, כנסת-ישראל, צה"ל, מוסדות המדינה וכיו"ב - כל אלה חוסים תחת מטריית הפגיעה בביטחון ישראל, בדמוקרטיה הישראלית ומשם לפגיעה בשלום הציבור הישראלי. הם אסורים באיסור חמור ופוגעים בערכי חופש הביטוי. הפרשנות של עיתון 'הארץ' על ישיבת מליאת הכנסת שהחליטה לשלול הטבות מח"כ חנין זועבי, נגועה בצביעות. אין לה שום קשר לחופש הביטוי. חברי הכנסת הערביים חצו את כל הגבולות של חופש הביטוי והם משתוללים חופשי-חופשי באין אונס. הבעיה מספר אחת של מדינת-ישראל כיום הינה הגדרת חופש הביטוי. הפרשנות הרחבה שהייתה כבר לחזיון נפרץ הובילה אותנו לעיבורי האנרכיה ולפרבריה ואנחנו בדרך לטבורה. הכל "יודעים" מהו חופש הביטוי ומשתמשים בו ביד רחבה ובגרון ניחר. בוודאי עיתון 'הארץ' היודע-כל. מי שתחזיר את 'חופש הביטוי' לגבולותיו הראויים תהיה המציאות הגולשת במורד התלול אל התהום. קודם תבוא האנרכיה המוחלטת שכבר נכנסנו לתוכה, ואחר-כך יבוא הרודן שיעשה סדר. זהו מנהגו של העולם וזוהי דרכה של ההיסטוריה. אין חדש תחת השמש.