הטלוויזיה הרשמית של מצרים הקרינה בסוף השבוע שעבר תמונות של הנשיא המצרי מובארק כשהוא מקבל אורחים זרים בלשכתו ומשתתף בטקס סיום של צוערים של
חיל הים במכללת חיל הים המצרי בקהיר ואף מנפנף בידו להמונים.
מקור ממשלתי רשמי הכחיש כי חלה התדרדרות במצב בריאותו של הנשיא והדגיש כי הוא מתפקד כרגיל. בכך ביקשו המצרים להזים את הפרסומים הרבים באמצעי התקשורת הישראלים, בשבוע האחרון, על החמרה משמעותית במצבו של הנשיא המצרי.
דחיית ביקורו של ראש הממשלה נתניהו במצרים לפגישה עם הנשיא מובארק, פעמיים בשבוע שעבר היא שהביאה לשורה של ספקולציות לגבי מצבו של הנשיא המצרי.
ההסבר הרשמי שפורסם בשם לשכת ראש הממשלה היה "דחייה בשל בעיות הדדיות בלוחות זמנים" אך העיתונות הישראלית לא קנתה את ההסבר הדיפלומטי הזה. לכולנו ברור כי זו לא הייתה הסיבה האמיתית.
הספקולציות גברו בעקבות דיווח בעיתון הלבנוני "א-ספיר" כי הנשיא מובארק אמור לצאת השבוע לעיר מינכן שבגרמניה לסדרה של טיפולים רפואיים. לדיווח הזה לא התקבל שום אישור ממקור אחר, אך הוא הגביר את המסתורין סביב מצב בריאותו של הראיס המצרי.
ובכן, מהי האמת אודות מצבו רפואי של מובארק?
עיתון הארץ הוא שהעלה לראש סדר היום החדשותי בישראל את הנושא לפני עשרה ימים כאשר ציטט ידיעה מהעיתון "אל-קודס אל-ערבי" היוצא לאור בלונדון כי מובארק שביקר לפני שבועיים בפריז עבר שם בדיקות רפואיות חדשות בגלל שחלה בסרטן. גורמים יודעי דבר בירושלים מאשרים כי בידיהם מידע כי מחלת הסרטן שבה חלה מובארק החמירה בעת האחרונה, אך אין בידיהם מידע מדויק יותר שיאפשר להעריך כמה זמן עוד יחיה הנשיא המצרי.
כזכור הנשיא מובארק עבר לפני יותר מארבעה חודשים ניתוח בגרמניה לכריתת כיס המרה והוצאת גידול שפיר מהמעי. המצרים זעמו על העיסוק המרובה של אמצעי התקשורת בישראל במצבו הבריאותי של נשיאם. מסרים ברוח הזו הועברו לירושלים.
במדינות הערביות האחרות במזרח התיכון לא הרבו לעסוק בנושא, אף משטר דיקטטורי ערבי לא רוצה "להסתבך" עם מצרים ולהצטייר כמי שמתעסק בענייניה הפנימיים. אבל ישראל היא מדינה דמוקרטית עם עיתונות חזקה שקשה לשלטון לרסנה, מה עוד שהמצרים הם שתרמו להתעניינותם של אמצעי התקשורת הישראלים בכך שדחו פעמיים את פגישתו של הנשיא המצרי עם ראש הממשלה נתניהו.
נראה שהדבר היחידי שיכול היה לשים קץ לשמועות הוא הופעה של הנשיא מובארק באמצעי התקשורת המצרים ואכן כך בסופו של דבר נהגו המצרים.
ההערכות של גורמי המודיעין בישראל הן כי השלטון במצרים יציב וחזק למרות מחלתו של הנשיא מובארק וכי הצבא המצרי נאמן לשלטון. שר ההגנה מחמד טנטאווי, השולט בצבא, אף הוא חולה ולהערכת גורמי המודיעין הישראלי איננו מעוניין לרשת את מובארק. למעשה הנשיא מובארק כבר הכתיר באופן בלתי רשמי את בנו גמאל ליורשו, הדבר הזה ברור כשמש לאזרחי מצרים.
גמאל, המכונה גם בשם "ג'ימי" מכהן בתפקיד בכיר במפלגת השלטון ונלווה אל אביו בכל הפגישות המדיניות והכלכליות החשובות כולל ביקורים ופגישות בבית הלבן. גמאל כבר עבר חלק נכבד מהחניכה המדינית והפוליטית שלו לצידו של אביו והוא נהנה מתמיכתו של ה"איש החזק" במצרים, שר המודיעין עומר סולימאן הנאמן למובארק.
עומר סולימאן היה גם קצין בכיר בדרגת אלוף (לוואא') בצבא המצרי ויש לו גם השפעה על חוגי הצבא.
הבחירות לנשיאות במצרים אמורות להתקיים ב-2011 והנשיא מובארק עדיין לא הודיע על החלטתו אם יתמודד בבחירות ואם לאו. גורמי המודיעין בישראל מעריכים כי ההחלטה תלויה במצבו הבריאותי. אם יתקשה מובארק לתפקד מבחינה בריאותית עד לתאריך הזה יודיע בנו גמאל באופן רשמי על התמודדותו בבחירות לנשיאות למרות האופוזיציה החזקה מצד תנועת "האחים המוסלמים", שאף פרסמה פסקי הלכה רשמיים (פתאווא-בערבית) נגד "עיקרון הירושה", דהיינו שהתפקיד יעבור מאב לבנו כפי שעשו הנשיא ח'אפט' אלאסד והמלך חוסיין בסוריה ובירדן.
תנועת "האחים המוסלמים" היא תנועת האופוזיציה הגדולה והחזקה במצרים.יש גם גורמים בישראל שקולם אינם נשמע במערכת המדינית המעריכים כי צריך לקחת בחשבון את האפשרות כי התנועה הזו הצליחה להחדיר "חפרפרות" לתוך שורות הצבא המצרי שאמורות לפעול ב"יום פקודה" לאחר מותו של הנשיא מובארק כדי לנסות ולסכל את תפיסת השלטון על-ידי בנו גמאל.
למרות שהסבירות לאפשרות זו נמוכה להערכת גורמים במודיעין הישראלי, אי-אפשר להוציא אותה מכלל חשבון.
כזכור הנשיא אנוואר סאדאת שעשה את השלום עם ישראל, נרצח בידי מוסלמים קיצוניים שהצליחו לחדור לשורות הצבא המצרי.
גורמים יודעי דבר אומרים כי הנשיא אובאמה המודע היטב למצבו הבריאותי של הנשיא מובארק תומך בכך שבנו גמאל יירש אותו בבוא היום. גם בישראל היו רוצים לראות בבן גמאל את היורש העתידי ובמקרה הגרוע יותר את הגנרל עומר סולימאן. ההערכה בישראל ובארצות הברית היא כי הבן גמאל ימשיך במדיניות אביו בכל הקשור להסכם השלום עם ישראל וימשיך לפעול למען היציבות האזורית.
"המלך עבדאללה בירדן והנשיא
בשאר אסד בסוריה הצליחו להשתלב היטב במערכות השלטון בארצותיהם ולבסס את מעמדם ואין שום סיבה שגמאל מובארק לא יצליח במשימה הזו אם יידרש לכך", אומר גורם מדיני בכיר בירושלים. "במיוחד אם יש לו את התמיכה הדרושה מארצות הברית, אירופה וישראל".
בכל מקרה, נראה כי לישראל אין עדיין את הנתונים המודיעיניים הדרושים להעריך כמה זמן נותר עדיין לשלטונו של מובארק. לכן, ההערכה היא כי בהעדר נתונים אלה יש להתייחס למשטר המצרי כ"משטר יציב וחזק".
יותר מ-31 שנים חלפו מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים. ההסכם הזה ידע עליות ומורדות אך שרד אותן בצורה מכובדת למרות המבחנים (רצח סאדאת - למשל), הקשים, המלחמות עם לבנון והעימותים האלימים עם הפלשתינים.
יש לקוות שהמגמה הזו תימשך גם לאחר שהנשיא מובארק ייעלם מהזירה המדינית.
