מאמרי המערכת של עיתון הארץ הם הלוז של העיתון. הואיל ולעיתון יש 'בעל-הבית', הרי שמאמר המערכת מציג את עמדתו של
עמוס שוקן. ככה צריך לקרוא את זה. לא ייתכן שיתפרסם מאמר כזה מבלי אישור מוקדם או לפחות שייכתב בגבולות גזרה שתובעת רוח העוועים של המפקד העליון. כשמבינים את הדבר הזה מתקבלת חלחלה נוכח העובדה שיש אדם במדינת-ישראל שחושב שיש לו הכוח לקבוע בשביל כולנו מהלכים כלבבו. על מי ומה הוא נשען? כמובן, על
חופש הביטוי והעיתונות - "לכו אל התיקון הראשון לחוקה האמריקנית ולפרשנויות שהוא קיבל", יאמר לנו.
עמוס שוקן, ככל הניבט ממאמר המערכת (19.7.10), אינו מחבב יתר על המידה את שר החוץ שלנו
אביגדור ליברמן. מה עושים? מעיפים אותו ושמים תחתיו את
ציפי לבני. עמוס שוקן זה, שאם היה מעמיד עצמו לבחירה, היה נבלם קילומטרים לפני משוכת אחוז החסימה, מרשה לעצמו לקבוע לנו מנהיגות מדינית ולבטל בהבל מילותיו מפלגה של חמישה-עשר מנדטים. סליחה, מי אתה ומה אתה? אבל "חופש הביטוי" מתיר בריאת עולמות ומחיקתם מעל פני האדמה, ובתוך כך לעשות נפשות לרעיונות נבובים.
שר החוץ אביגדור ליברמן מנסה להוביל מהלך שיתקן ולו במעט את האסון הגדול ביותר שאירע למדינת היהודים - העקירה, הגירוש והחורבן של גוש קטיף - ולנתק את מדינת-ישראל מרצועת עזה. אם יצלח הדבר בידו, יהא זה אחד המהלכים המבריקים שעשה אי-פעם מדינאי בישראל. יכול להיות שהניתוק המוחלט הזה יסלול את דרכו של ליברמן לראשות ה
ממשלה, וזו כבר אפשרות מסויטת המדירה שינה מעמוס שוקן יקירנו בלשון סגי נהור. העובדה שתיתכן כותרת
"ראש ממשלת ישראל, מר אביגדור ליברמן..." בעיתון הארץ מריצה את אדון שוקן לארון התרופות.
הנה טקסט של סכסכן מצוי בשכונה:
- "לזכות לבני עומדת תמיכתה הנחרצת בפתרון שתי המדינות, וכניסתה לממשלה תאותת לקהילה הבינלאומית שנתניהו רציני במהלכיו המדיניים, יותר מכל צעד אחר שיעשה. נתניהו אומר שהוא קובע את המדיניות, ולא ליברמן. עליו לעמוד במילתו, ולנצל את פגישתו עם שר החוץ היום כמנוף לחילופים בהרכב הממשלה" (מתוך מאמר המערכת).
אז ככה, עמוס חביב וחמוד, לא תהיינה כאן שתי מדינות! חד וחלק! הדבר לא היה אפשרי מעולם, הוא איננו אפשרי היום ולא ייתכן לעולם. למה? ככה. ייקח הרבה זמן להסביר לך. כניסתה לממשלה של הגברת לבני לא תאותת כלום לשום קהילה בינלאומית שאתה ממילא מפמפם אותה בשנאת ישראל. לעומת זאת, אולי סגירת עיתון הארץ היא שיכולה להביא עימה בשורה והזדמנות לקהילה הבינלאומית לראות את ישראל נכוחה, ולא דרך מראה המעוותת את המציאות שאתה מקפיד להמציא מדי יום ביומו. ואחרון אחרון חביב -
בנימין נתניהו קובע את מדיניות ישראל יחד עם ממשלה שלמה כראשון בין שווים. אל תסכסך!
