הסדר טיעון מוגדר כהסכם שנערך במסגרת משפט פלילי בין רשויות התביעה לנאשם. במסגרת הסדר זה, הנאשם מסכים להודות בעבירה בה הוא מואשם, ובתמורה התביעה מקילה עימו במידת חומרת העבירות והעונש.
אך לאחרונה, הסדרי הטיעון הפכו לשיטה המקובלת ביותר לקיצור משפטים פליליים. הפרקליטות לא מציגה את הראיות בבית המשפט, הנאשם לא מקבל הזדמנות שווה והוגנת להוכיח את חפותו, מה שמעלה את השאלה: האם הנאשם זכה למשפט צדק?
בהנחיות שהוציא נשיא בית המשפט העליון,
מאיר שמגר, לפני ארבעים שנה, התביעה צריכה להשתמש בהסדרי טיעון רק במקרים נדירים בהם לא ניתן להוכיח את אשמתו של הנאשם. הסדרי הטיעון נוחים לפרקליטות ולמשטרה, אשר מונעת מהם לפשל בתיקים חשובים ומרכזיים.
מחקרים שנערכו על אודות השימוש התכוף בהסדרי טיעון:
1. יוסף זוהר, תלמיד מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים, ערך השוואה בין מערכת המשפט בשנת 1985 לזו של שנת 2007. הנתונים שמצא מדאיגים מאוד. 90% מהמשפטים הפליליים הסתיימו בעסקת טיעון, מבלי שהשופט יצטרך להכריע על סמך הראיות שהוצגו בפני בית המשפט את חפותו, או לחילופין אשמתו של אדם.
2. בשנת 1980 עמד אחוז ההרשעות במשפטים פליליים על 92.4 אחוז. כלומר, מכל 1,000 נאשמים 76 זוכו. בשנים 2006-2005 עמד אחוז ההרשעות על 99.9%. כלומר, רק נאשם 1 זוכה מכל 1,000 שהובאו למשפט.
3. השופט עמי קובו, שופט בית משפט השלום ברמלה, פרסם ספר המסתמך ברובו על עבודת הדוקטורנט שלו, העוסקת בהסדרי טיעון. השופט קובו ניתח בספרו 400 ראיונות עם נאשמים שהשיבו לכתב האישום. הוא ראיין 29 סניגורים, חמישה שופטים ושמונה תובעים, וכן ניהל תצפיות בבתי-המשפט בכ-110 ימי דיון. כמו-כן, עוסק ספרו של קובו בנאשמים שהודו באשמה וממשיכים לטעון לחפותם. מספרם עומד על כ-15 אחוזים מכלל המורשעים.
מסקנות: בשנת 1985 היו בישראל 245 שופטים, 8,600 עורכי-דין ו-18 אלף שוטרים, אשר טיפלו בכל שנה ב-243 אלף תיקים פליליים. ב-2007 גדל מספר השופטים בלמעלה מפי שניים ל-524 שופטים, מספר התיקים הפליליים גדל ב-82%, המשטרה קיבלה תוספת של 11 אלף שוטרים וגם מספר עורכי-הדין גדל. אך מה לא גדל? מספר הכרעות הדין שכתבו שופטים. הסיבה לכך הינה שהרבה משפטים פליליים הסתיימו מטעמי נוחות בהסדרי טיעון, מבלי שירדו לחקר האמת בתיק. הסדרי הטיעון הורסים את עבודת המשטרה מאחר שאין שימוש בראיות, והסיכוי שעדי מפתח ייחקרו בבית המשפט הינו נמוך עד אפסי.
הפתרון: לפי יוסף זוהר, בכל מצב שהפרקליטות מחליטה ללכת על עסקת טיעון, היא תהיה מחויבת להציג את הראיות במשפט, והשופט יהיה חייב לעיין בראיות ולהשתכנע שהן אינן מספיקות להרשיע את הנאשם - כך, אולי, ישרור צדק. אני תומך ברעיון זה, למרות שאיני משפטן.
