כחלק מההידרדרות במעמד התקשורת בישראל ומעמד העיתונאי, חשבתי שיש מקום להגדיר במפורש על כל כתבה בעיתון שמדובר בידיעה, בכתבה, או בפרשנות.
ידיעה היא מידע שאין צורך לעמת אותו אלא רק לוודא את אמיתותו.
כתבה חייבת לכסות נושא ולתת ביטוי לדעות שונות בתחום המדובר.
פרשנות היא כתבה שנכתבת על דעתו של הכותב בלבד ואפשרי שאינה מתבססת על עובדות.
לאחר שקראתי את
מאמרו של יעקב אחימאיר, סברתי שיש מקום לפנות אליו ולשכנע אותו לפעול על-מנת לנסח בשפה של עיתונאים את ההגדרות למעלה. כחלק מחיפוש הדרך להתקשר ליעקב, נכנסתי לאתר האינטרנט של מועצת העיתונות. להפתעתי, מצאתי כי בתקנות המועצה מופיעות ההגדרות הבאות:
- "אוביקטיביות א. עיתון ועיתונאי יבחינו בפרסום בין ידיעות לבין דעות. ב. ידיעה המתפרסמת במסגרת של הבעת דעה יחולו עליה כללי האתיקה הנוגעים לידיעות. ג. פרסום ידיעות יהיה הוגן וללא הטיה. ד. הכותרת לא תהיה מטעה. ה. עיתון ועיתונאי יבחינו בפרסום בין פרסומת לחומר מערכתי, באופן שלא תפורסם פרסומת הנחזית כחומר מערכתי".
קצרה היריעה מלהביא דוגמאות בהן בפרסום יש ערבוב של מידע ופרשנות, פרסום מוטה, כותרת מטעה או פרסומת כחומר מערכתי.
מועצת העיתונות, אל לכם להתלונן כאחד האדם על ההידרדרות במעמדה של התקשורת. איכפו את התקנון אותו הגדרתם במו ידיכם ואולי נביא לידי שינוי במגמת ההידרדרות בתקשורת.
