הנה עצה פתוחה לכל הרבים שנאבקים בהתמדה ובעקביות, ברציפות מעוררת השתאות וראויה לשבח ואף להערצה, על מיצוי הסיכוי לשכנע את ממשלת ישראל (או את "השביעייה", כגוף המחליט) לקבל את ההצעה של החמאס ולאפשר בכך את שחרורו של גלעד שליט מהשבי: בחזית הסירוב הישראלית המונעת את שחרורו ניצב כיום איש אחד (אישיות אחת?!) אשר כל עוד לא ישנה את עמדתו, דבר לא יזוז וגלעד יישאר, למרבה הצער, הדאגה והחרדה, בשבי החמאס. האיש הוא ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. שר הביטחון, אהוד ברק, מוכן להיענות להצעה, אשר היושר וההגינות מחייבים להודות כי היא מעוררת בהלה ופלצות בקרב לא מעט מתושבי המדינה, כפי שהיא (AS IS), אבל דעתו החשובה והנחשבת אינה מספיקה, כל עוד הוא אינו מצליח לשכנע את הממונה עליו להיענות לה.
כדי להפוך את המאבק לשחרורו של שליט למאבק יעיל, עליו להיות ממוקד. כדי למקד אותו יש לחדד אותו. כדי לחדדו יש להבהירו. כדי להבהיר אותו יש להכיר בעובדה אחת פשוטה, חותכת: כל עוד נתניהו מסרב להיענות להצעה החלוטה, הסופית, של תנועת החמאס – שליט לא ישוחרר.
צריך ואפשר ולגיטמי להפעיל על ראש הממשלה את כל מנועי השכנוע ואת כל מנופיו. אני מתפתה לכתוב כאן את הסייג היחיד שראוי ונכון לסייג בו את המאבק, שבו כמעט כל האמצעים כשרים – אל תדירו שינה מעיניו. הניחו לו לישון. אל תתקעו בשופרות מחאתכם מתחת לחלון ביתו. חשוב שיישן את מעט השעות שבהן הוא ישן – לפי עדותו – היטב. אבל בכל השעות האחרות שבהן הוא ער, או, למצער, אמור להיות ער, קשוב ומרוכז, אל תניחו לו ולו גם ליום אחד – מקדו את הלחץ שלכם בו, בעיקר בו, אולי רק בו.
סרקוזי ומרקל ואפילו קלינטון – כולם רמי מעלה ויוקרה – חשובים ומוערכים ככל שהם, לא יקדמו דבר. מאמציהם לא יישאו פרי. איש אינו חייב להם דבר, לרבות לא החמאס. אין להם דבר לבד משמם. אין להם קלפי מיקוח. אין להם אמצעי שכנוע. לנתניהו – רק לו! – יש ויש.
כל יום נוסף שבו כלוא שליט בשבי החמאס מותיר, בראש התורן, דגל שחור בעליל - דגל שמסמל הפקרה, הפקרות, אזלת יד משוועת – מודיעינית, מבצעית, מוסרית. כל יום שבו אנחנו יושבים בחיבוק ידיים ובאפס מעשה (עם כל הכבוד וההערכה למי שעושים לילות כימים במאמץ לשחרורו!) כך מוכיח מבחן התוצאה – אין כפרה לחידלוננו.
הפעילו עליו כל אמצעי שעשוי, לדעתכם ולפי מיטב שיקול דעתכם, להניעו להחליט על קבלת ההצעה, אשר עד היום הוא מסרב לקבלה. מניפולציה רגשית? גם היא סבירה. דברו אל השכל שלו, אל הרגש. אל ה"אבא" שבו. דברו אל דעתו, אל תודעתו, אל תת-תודעתו. הפעילו סוכני-שיווק נמרצים, חריפים, דעתניים, במאמץ האפשרי והראוי (שתי מלים שאהוד ברק מרבה להשתמש בהן בהקשר המאמץ לשחרורו של גלעד שליט) בניסיון לשכנע את נתניהו.
לבד מתמי שיינקמן, אשת יחסי הציבור המסורה, המוכשרת והנהדרת שלכם, שעושה עבודה שמחייבת להסיר בפניה את הכובע, עליכם להסתייע גם, בנוסף, בתותחי לא-רתע תקשורתיים כגון: איל ארד, טל זילברשטיין, יריב בן-אליעזר, מוטי מורל, רונן צור ואחרים. אנשים שיודעים להסיר כפפות.
אתם נמצאים במלחמה על דעתו של ראש ממשלת ישראל. אסור לכם להפסיד בה. אסור לכם להפסיד בה, כי הפסד בה פירושו... אתם יודעים את הפירוש טוב יותר מכל אחד אחר.
בנימין נתניהו. הוא האיש. הוא המטרה. צאו לדרך, חברות וחברים, לבבנו פועם אתכם.
בהצלחה!
