גם השפה העברית של שדרי ערוץ 1 מוקפדת הרבה יותר מזו שמושמעת בפיהם של שדרי הערוצים המסחריים. חדשות לבקרים היא קלוקלת ורצופת שגיאות צורמות, והאוזן פשוט אינה מסוגלת לסבול אותן.
חבל רק שהערוץ הציבורי, שמקפיד כל-כך לשים דגש על האלמנט החינוכי שבשידוריו, נופל יותר ויותר קורבן לגחמותיהם של ערוץ 2 ו-10, הנותנים לעתים מזומנות דרור בתוכניותיהם לפרובוקטיביות ולהתלהמות-יתר, כשהם נהנים עקב כך מרייטינג גבוה הרבה יותר.
הגיעה לכן העת לתמרץ ולתגמל את ערוץ 1, הסובל מהיעדר פרסומות, שהן מטבע הדברים סם החיים של הערוצים המסחריים. הערוץ הציבורי, לעומתם, שמוגבל ומרוסן מעצם טיבו, אינו יכול להרשות לעצמו להשתולל כמותם על האקרן ולעשות בו שימוש ככל שעולה על רוחו.
למרבה הצער נאלץ, עדיין, ערוץ 1 להתקיים רק על תשלומי אגרת
רשות השידור. סוד גלוי הוא שזו מעוררת, כבר מזמן, את חמתם של רבים מצופי הטלוויזיה. אלה רואים בהנהגתה עונש שנכפה עליהם, כשממילא אין הם אינם נוהגים לצפות בשידוריו של הערוץ הציבורי. אבל, גם אם לא תבוטל האגרה הלא-פופולרית, עדיין יש מקום לדאוג לתגמולם ההוגן של שדרי הערוץ לדוגמה, שנאלצים בינתיים להתבונן, בקנאה יתרה, בתנאיהם המשופרים כל-כך של עמיתיהם בערוצים המסחריים.