שיחת הטלפון שקיבל יו"ר הרשות הפלשתינית,
מחמוד עבאס מהנשיא אובמה זמן קצר לאחר פגישתו בבית הלבן עם ראש ממשלת ישראל
בנימין נתניהו, הייתה אחת משיחות הטלפון הקשות של עבאס בשנים האחרונות, כך מספרת אישיות פלשתינית בכירה.
יו"ר הרשות לא האמין למשמע אוזניו כאשר הנשיא האמריקני ביקש ממנו לעבור לאלתר למו"מ ישיר עם ישראל. הוא היה בשוק מוחלט. וההלם רק גבר והלך מאותה שיחה ואילך...
האכזבה של הפלשתינים מהנשיא האמריקני היא גדולה.
הם חשים נבגדים ומושפלים נוכח השינוי בעמדתו שהפכה לתומכת בעמדת ישראל בצורך לעבור לאלתר למשא-ומתן ישיר על הסדר הקבע.
כאילו שמעולם לא נאם את "נאום קהיר" המפורסם שפנה לעולם הערבי והמוסלמי.
פרשנים בעולם הערבי טוענים כי הפלשתינים לא העריכו נכונה את מדיניותו של הנשיא אובמה מהרגע שבו נכנס לבית הלבן. לדבריהם, הנשיא אובמה ידע מלכתחילה כי הוא זקוק מאוד לתמיכת הלובי היהודי האמריקני וכי לא יוכל להתעמת לאורך זמן עם ראש הממשלה נתניהו, אך הפלשתינים לא קראו נכון את תמונת המצב. הם העדיפו להשלות את עצמם ולטפס על עץ גבוה בדרישותיהם מתוך הערכה שהנשיא אובמה יתמוך בהן. עכשיו הם לא מוצאים את הסולם שיאפשר להם לרדת מן העץ.
ואילו הפלשתינים משוכנעים כי ממשל אובמה מפעיל לחצים רק עליהם ולא על ישראל. הם מספרים כי הלחצים האמריקנים גובלים אפילו באיומים. מקור פלשתיני בכיר גילה כי בפגישה האחרונה של השליח המיוחד מיטשל עם יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס המסר האמריקני מהנשיא אובמה היה ברור: "עליכם להיענות לבקשת הנשיא אובאמה לחדש את המשא-ומתן הישיר עם ישראל או שהממשל ימשוך את ידיו מטיפול בערוץ הישראלי-פלשתיני".
עצם העובדה שממשל אובמה נאלץ לאיים על יו"ר הרשות הפלשתינית מעיד, לדעת הפלשתינים, על עומק הכישלון של הנשיא אובמה שלא הצליח להשיג במשך כשנתיים שום הישג בערוץ הישראלי-פלשתיני. הצעד שעשה הממשל האמריקני בשבוע שעבר כשהודיע על שדרוג מעמדו של משרד אש"ף בוושינגטון למעמד "נציגות כללית" לא הצליח להפיס את דעתם של בכירי הרשות הפלשתינית ולשכנעם כי אובמה נוקט במדיניות מאוזנת כלפיהם וכלפי ישראל.
ברשות הפלשתינית מתחזקת ההערכה כי הנשיא אובמה, למרות הצהרותיו, איננו שונה משום פוליטיקאי אמריקני אחר וכי השיקולים הפנימיים של הפוליטיקה האמריקנית הם שמנחים אותו בעיצוב מדיניותו בעניין הסכסוך הישראלי הפלשתיני. הוא תומך בעמדת נתניהו בעניין חידוש המשא-ומתן הישיר מכיוון שהוא רוצה את תמיכת הלובי היהודי בבחירות לקונגרס בחודש נובמבר. לכן, ארצות הברית נמנעת מלתת תשובות ברורות לפלשתינים בעניין הסדר הקבע, אפילו לא תשובות בעל פה.
החשש הפלשתיני הוא שגם אם תפנה הרשות הפלשתינית למועצת הביטחון של האו"ם בבקשה להכריז על מדינה פלשתינית בגבולות 67 תטיל ארצות הברית וטו על ההחלטה. השינוי בעמדתו של הנשיא האמריקני מציב כעת את ההנהגה הפלשתינית בפני שתי ברירות: לאבד את תמיכתו של ממשל אובמה או להיכנס למו"מ ישיר עם ישראל ללא ערבויות שיבטיחו להם את השגת מטרותיהם.
ההנהגה הפלשתינית נמצאת באותה הסירה עם מנהיגי מדינות ערב המתונים שגם עליהם לוחצת ארצות הברית לשכנע את הפלשתינים להיענות בחיוב לדרישתו של הנשיא אובמה.
אם כן, מה תעשה ההנהגה הפלשתינית? היא תנסה להרוויח זמן ולדחות את מתן התשובה לנשיא אובאמה ככל האפשר תוך תיאום עם הליגה הערבית. במקביל היא תגבש תנאים ותדרוש ערבויות לחידוש המשא-ומתן הישיר עם ישראל במידה שתחוש כי איננה יכולה להתחמק מהלחץ האמריקני לתת תשובה ברורה לבקשתו של הנשיא אובמה.
הפלשתינים מודעים היטב לעובדה כי הם הצד החלש במשוואה וכי הנשיא האמריקני אובמה זקוק יותר לישראל בגלל קשריה עם הלובי היהודי בארצות הברית. עם זאת, הם בטוחים כי חולשתם היא גם נקודת החוזק שלהם מכיוון שלא יהיה ניתן להגיע לשום פיתרון או הסדר במזרח התיכון בלעדיהם.
ארצות הברית גם זקוקה ל"ציר המתון" של מדינות מערב כדי לבלום את "הציר הרדיקלי" בראשותה של אירן. וכמובן שהיא זקוקה גם לישראל בכל הסדר שיתגבש.
הפלשתינים משוכנעים שלמרות התיאום הישראלי אמריקני והתמיכה הגדולה של ארצות הברית בישראל הן אינן יכולות לכפות עליהם פיתרון בניגוד לרצונם, לכן עליהם להמשיך ולהתנגד להצעות הישראליות אמריקניות שאינן לרוחם. ביכולתן של מדינות ערב לשנות את התמונה אם יגבשו מדיניות ערבית מאוחדת שתתמוך בפלשתינים. צריך להמתין עכשיו להתפתחויות במישור הערבי, החודשיים הקרובים הם קריטיים להמשך התהליך המדיני והתמונה תתברר בסוף חודש ספטמבר.
איך אומרים אצלנו? "אחרי החגים".