קריאתם של כמה חילונים מושכי עט מדי כמה זמן נגד היהודים החרדים, ככל שעולה, גואה וגועה רוגזם על גדותיהם עקב אירוע זה או אחר, הינה קריאתו של תינוק רגזן ומרדן נגד סבא ישראל, המנסה לבעוט בסבא ישראל ברגליו - אך בו-זמנית מסרב להשתחרר מאחיזתו את הסבא בידיו.
מבחינה היסטורית, היהודים המאמינים הם אשר גרמו ויצרו את המשכיות העם.
מבחינה דמוגרפית, היהודים המאמינים הם אשר יגרמו לרוב יהודי בטוח בין הים לירדן לטווח ארוך, לאור שיעורי ילודה אצלם הגבוהים בלמעלה מ-20% מאלה של הערבים.
מבחינת תעסוקה, אכן יש בעיה, אך היא בדרך לפתרון חיובי בכך שכיום רוב החרדים עובדים לפרנסתם והמגמה החיובית הזו היא בסימן עליה. מה שדרוש זה לעודד מגמה זו על-ידי גישה חיובית - דבר שהוא אפשרי.
מבחינת הגיוס לצה"ל - לא נבדק היכן ההתחמקות מהגיוס גדולה יותר, אצל השמאל הקיצוני בקיבוצים או אצל החרדים, אולם ישנה מגמה אותה צריך לעודד, והיא מתגלמת בין היתר בנח"ל החרדי - יחידות לוחמים, ובגיוס לחיל האוויר ולתפקידי מחשב ומודיעין בצה"ל.
יש להבהיר כי כל עוד החוק מאפשר לחרדים שלא להתגייס, התנאים של הגיוס לחילונים מזה ולחרדים מזה אינם שווים, והחוק - חוק חילוני הוא ביסודו. הרי לו היו גם החילונים פטורים מגיוס, לא היה לנו צבא כה גדול...
מכל מקום, בארי וחבריו יכולים להתנתק מהחרדים, ואם יעשו כן, ימצאו עצמם מיעוט בטל בשולי העם היהודי.
האלטרנטיבה - ליצור תנאים לאיחוד ולשיתוף החרדים בכל תחומי החיים, ולעודד תופעות בכיוון זה שכבר קיימות.
וכך גם יהיה.