עיתון הארץ מציג: "איפה ואיפה"

במידה שמה שאני אספר לכם עכשיו לא יזעזע אתכם, לא יכעיס אתכם וגם לא יפתיע אתכם – סימן שהעיתונות בארץ נמצאת בשפל נוראי. אתמול בבוקר (10.8.10), בעיתון הארץ, המתיימר להיות "עיתון לאנשים חושבים", הופיעו שתי כתבות אשר מדגימות בצורה חדה ומזוקקת את הנכונות של אנשי המערכת שלו לשחוק כל שיח רציני ומהותי לטובת אג'נדה וקידום האנשים והמוסדות שהעיתון חפץ ביקרם. בעמוד 13 מופיעה כתבה (מאת יהונתן ליס) חמה ומפרגנת על קבוצת נשים אשר גאות לספר: "אנחנו עוברות על החוק", או "איננו מכירות בחוקיותו של 'חוק הכניסה לישראל'...". המדובר בקבוצה של ישראליות, אשר מכניסות בניגוד לחוק ותוך הערמה על גורמי ביטחון, פלשתיניות לתוך תחום ישראל. נראה שהחוק איננו עומד בזכות עצמו אלא תלוי-הקשר. כך למשל אורי בלאו ועיתון הארץ אינם מוכנים לכפוף עצמם לדרישות המשטרה, הם מעל החוק. נמצאת למד - עיתון הארץ חושב שהחוק הוא בעל חשיבות ביומיום אך לא בסיטואציות קיצוניות... אלא שמי שיקרא את מאמר המערכת של בוקר האתמול יתרשם בצורה שונה לגמרי. שם החוק חשוב ביותר: "גם שוטרים שנאלצים להתמודד עם מצבים קשים, חייבים לציית להוראות החוק". ניחשתם נכון, מדובר בשוטר שחר מזרחי. ה"עבירה" שביצע, בוצעה ללא שום צל של ספק בסיטואציה קיצונית ביותר ותחת נסיבות חריגות במיוחד. משעשע או עצוב?! לאן הלך היושר האינטלקטואלי?! אז בואו נגלה סוד ידוע: אין מדובר בצירוף מקרים. עיתון הארץ, כמו שכבות הולכות ומתרחבות בשמאל הישראלי, כבר מזמן איבדו עניין בצדק, בחוק, בתפיסת עולם עקבית. הם רואים סיטואציה, בוחנים אותה באמצעות הרגש וכלים ערכיים משונים ביותר (חרדים, מתנחלים, ממשלה, ימין = רעים / ערבים, שמאל, בג"צ = טובים) ויכולת השיפוט שלהם מזכירה את זו של ילד לפני גיל עשר. הסיפור הזה הרי חוזר על עצמו, אותם מתנגדים להשבת ילדי העובדים הזרים לארץ אבותם, עמדו ומחאו כף לסילוקם בבושת-פנים של תושבי גוש קטיף מביתם. הטיעונים הבלתי מבוססים וההשוואות למצבם של היהודים במלחמת העולם השנייה מראים על רדידות אינטלקטואלית וחשיבה שטחית במקרה הטוב, ועל מניפולציה גסה במקרה הרע. כמו-כן, בעת הפינוי הם הדגישו את החשיבות של ציות לחוק; והיום?! בעניין הכנסה באופן בלתי חוקי של פלשתינים?! והחבאת ילדי זרים המועמדים לגירוש?! בפעם הבאה שעיתון הארץ יזדעק "שוויון!", "צדק!", אני אומר – "טלו קורה מבין עיניכם". לזאת ייקרא: "איפה ואיפה מתוצרת הארץ" – כי מעיתון הארץ לוקחה זאת.