הידיעה שמשרדו של איל ארד עומד מאחורי המסמך להרצת האלוף
יואב גלנט לרמטכ"לות לא גרמה לגבות רבות להתרומם, וכמוה גם ההכחשה. מה כן? זה היה רגע שבו נזכרנו בנציג של שיטה שנמצאת ברקע של מהלכים פוליטיים מהסוג שמוציא לפוליטיקה מוניטין שאינם חיוביים.
ארד הוא יועץ תקשורת ויחצ"ן, אבל הוא אינו מסתפק בשיווק פוליטי. הן בספרם של
רביב דרוקר ועפר שלח 'בומרנג' והן בספרו של חגי הוברמן 'שורשים בחולות' מסופר כי ארד היה שותף ליוזמה לעקור את גוש קטיף, להענקת השם המכובס "הינתקות" ולקידום רעיון הגירוש והחורבן.
בשלהי שנת 2003 ביקש משרד החוץ מארד שיימנע מלסייע לקורנליו ואדים טודור, אנטישמי שרץ לנשיאות רומניה, להיבחר. החשש היה שטודור - שאמר שברומניה לא הייתה שואה, ש"האוליגרכיה היהודית" רוצה להשתלט על "אוצרות העולם" ושהרומנים אינם פלשתינים שמסכימים להיות קורבן לעושק בידי זרים - יקבל הכשר באמצעות העסקת ישראלי. ארד חתם בכל זאת על חוזה ההעסקה הרווחי.
לפי פרסומים בעיתונות השנה, ארד קשור למשבר יחסי ישראל-ארה"ב בנושא הבנייה בירושלים: כיועץ של ראש עיריית ירושלים
ניר ברקת, המייעץ גם למפלגת קדימה, הוא דחף את ברקת, לפי דעות מסוימות, להכריז על מהלכי בנייה באזורים שעליהם יש מחלוקת עם ארה"ב, וכך הביך את נתניהו.
נדמה שארד נושא טינה ארוכת שנים ואובססיבית לנתניהו, שלא לקח אותו ללשכת ראש הממשלה כשנבחר לראשונה למרות קרבתם באותה תקופה. בסרטה התיעודי של ענת גורן 'כל אנשי הקמפיין', המתעד את הקמת מפלגת קדימה, צולם ארד בישיבת צוות השיווק הפוליטי כשהנפיק את הדברים האלימים הבאים: "אני כמו כריש שמריח את הדם במים, לפרק את ביבי"; "אני רוצה להוריד אותו לגמרי"; "הוא מדמם לנו במים, מה עושה כריש כשמישהו מדמם במים? תוקף... אז בואו נהרוג אותו. נשים לו את הרגל פה (מדגים לפיתת צוואר) וללחוץ... זה הופך להיות הספורט הלאומי עכשיו. את ביבי שונאים. יש הזדמנות לפרק לו את האמ-אימא של האימא שלו".
אז מה אמרנו, מינוי רמטכ"ל באמצעות שיווק פוליטי ולא באמצעות שיקולים ביטחוניים? זו השיטה שעובדת כאן: מוכרים לנו מנהיגים ומהלכים גורליים כאילו הם מוצרי מדף.
