יוון - תחליף אסטרטגי לטורקיה?

בתוך פחות מחודש השלימו ראשי הממשלות של ישראל ויוון ביקורים רשמיים הדדיים. כל אחד מהביקורים היה ראשון מסוגו. קשה למצוא תקדימים בתולדות הדיפלומטיה הישראלית לצמידות ביקורים כזו. עד לאחרונה תאם הפרופיל הנמוך של היחסים הבילטרליים את האינטרסים של שתי המדינות. בהופיעו בפני הפורום הכלכלי הערבי בלבנון ב-20 במאי השנה, ציין ג'ורג פפנדריאו את ידידותו של אביו, ראש הממשלה דאז, אנדריאס פפנדריאו, עם חלק גדול ממנהיגי ערב וציין את הסולידאריות של העם היווני עם עמי העולם הערבי. הוא טרח לציין כי "כולם, כולל ישראל, חייבים למלא את החלטות מועצת הביטחון וכמובן שיש לקדם את יוזמת השלום הערבית. יש למלא את ההתחייבויות על-פי מפת הדרכים להתקדם בסוגיות הליבה, על בסיס פתרון שתי המדינות ועל-פי קווי 1967". יש להניח שמילים אלו בנושא קווי 1967 לא נעלמו מעיני הצוות המדיני הישראלי שהכין את ביקור ראש הממשלה היווני בישראל בשבוע האחרון של יולי ואת ביקור ראש הממשלה הישראלי ביוון השבוע. אבל יש גם להניח שלנגד עיניהם עמד יעד אסטרטגי לא פחות חשוב והוא הניסיון למזער את נזקיה של המפולת ביחסי טורקיה-ישראל. התפנית במדיניות החוץ הטורקית שמצאה ביטוי בהתקרבות לאירן, לסוריה, לחמאס ולחיזבאללה הצטברה לכדי שינוי משמעותי במאזן האסטרטגי ולא רק זה של ישראל. גם בקהיר, בעמאן, בביירות וברמאללה רואים את התפנית בדאגה אף כי שייתכן שבפחות חומרה. קרוב לוודאי שגם אתונה רואה בדאגה את התפנית הטורקית ואת ההשלכות של תפנית זו ושל התהליך הפנימי בטורקיה. יוון אינה יכולה לאזן ולבטל לחלוטין את הנזק שנגרם בעקבות המהפך ביחסי טורקיה-ישראל. נכונותה לאשר אימוני חיל האוויר הישראלי מעל שטחה היא אקט חשוב וראוי לציון והוא מאזן במידה רבה את אובדן היכולת להתאמן בטורקיה. מאידך-גיסא, בתחום המודיעין יהיה קשה למצוא תחליף לשיתוף פעולה עם טורקיה. יתרה על כן, עד כה לא כללו שירותי המודיעין של ישראל את טורקיה כיעד מודיעיני. השינויים בטורקיה יחייבו שינויים בהתייחסות הישראלית. גודלה של טורקיה ומיקומה הגיאופוליטי הפכו אותה בשנים קודמות לצרכן גדול של תעשיית הביטחון הישראלית. יוון לא תוכל ולא תרצה להוות תחליף, וישראל תתקשה לפרוץ בתחום זה לשוק היווני הנשלט בידי התעשיות האמריקניות והאירופיות. שיתוף פעולה אסטרטגי אפשרי וראוי לבחינה מצוי בתחום האנרגיה. גילוי כמויות גדולות של גז טבעי בתווך הימי בין קפריסין וישראל יהפוך את שתי אלו לספקיות פוטנציאליות לאירופה. לישראל וגם לקפריסין יש היום עניין לעקוף את טורקיה ולקצר את הטווח בין שדות הגז לצרכן באירופה. יוון, הן בשל קשריה המיוחדים עם קפריסין והן בשל מיקומה, הופכת לחוליה חיונית בתוואי השינוע של הגז הטבעי. במצב כזה תיתכן גם הצטרפות של מצרים ואפילו של הפלשתינים, בהנחה שגם מול חופי עזה קיימים מרבצי גז טבעי. האינטרס הישראלי לחפש תחליף - ואפילו אם אינו מלא - לשותף הטורקי שאיכזב, ברור וטבעי. הוא בהחלט מוכיח פעם נוספת את אמירתו של ראש הממשלה הבריטי פלמרסטון, שאמר ב-1848 בבית הנבחרים: We have no eternal allies and we have no perpetual enemies Our interests are eternal and perpetual, and those interests it is our duty to follow בהופיעו בירושלים ב-22 ביולי יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר פפנדריאו: "נשאלתי, אדוני ראש הממשלה, על-ידי רבים כאן בירושלים מדוע אני היום בישראל". בהשיבו, הצביע פפנדריאו על השכנות הקרובה, על הצורך בשלום והוסיף כי הפך זאת למטרה - לצאת ביוזמות. פפנדריאו הוא מנהיג בעל שיעור קומה החורג, בנוף האירופי, מגבולותיה של יוון. הקואליציה הרופפת בשלב זה, של מדינות המוטרדות מהאתגר הטורקי, יכולה לספק לו זירה לפעילות. ואל נשכח את התיירות - תוספת הכנסה של כמה עשרות מיליוני דולרים מהתיירות הישראלית שנטשה את חופי אנטליה בטורקיה ותוסט רובה ככולה ליוון ואייה, גם הם תוספת צנועה לכלכלה שרק לאחרונה היה צריך לזרוק לה חבל הצלה פיננסי. האופציה הניאו-הלניסטית איננה מספקת אולי תחליף ומענה מלאים לנכסים האסטרטגיים שאבדו עם חיסולה של האופציה הניאו-עות'מאנית, אבל יש בה פוטנציאל מעניין השווה השקעה.