מבחן הלהפך

הקמפיין השקרי והגדוש השמצות של השמאל נגד השר אליהו ישי מכיל בתוכו תחושה תודעתית אנטי-דמוקרטית: הבחירות בישראל פרסונאליות, לא אידיאולוגיות. דהיינו, גם כשהבוחר טועה וזורק את השמאל לאופוזיציה, חובת השלטון הימני לבצע את האידיאולוגיה שלו. אתה פותח 'ידיעות אחרונות' של יום שישי (20.8.10), ומעמוד 8 של ה'כותרת', מתנפלת עליך מודעת-ענק עליה חתומים שמאלנים שאיש/ה מהם לא הצביע ליכוד או שס ופונים לראש הממשלה בדרישה "לא לגרש אף לא ילד אחד". ברשימה מצאנו את השמות: עליזה אולמרט, חווה אלברשטיין, יהודה אטלס, נמרוד אלוני, גילה אלמגור, דוד גרוסמן, עמוס עוז, גיא מרוז, יהושע סובול פלוס, עברי לידר, דליה רבין, יוסי שריד, ועוד... הדרישה הכילה עסקה: אתה, מר נתניהו, תשאיר את "ילדי הזרים" בארץ, ואנחנו בתמורה נמשיך להפיץ סלידה ותיעוב ממך ומהשלטון שלך. ואם תסרב, נפיץ סלידה ותיעוב ממך ומהשלטון שלך. המסר שהצדיקים האלה העבירו לשר אליהו ישי בחודשים האחרונים היה גרוע יותר: אם לא תציית לדרישתנו, נכנה אותך כגזען אכזר, פרימיטיבי וחשוך. הדרישה הזאת מחוצפת ואנטי-דמוקרטית. כדי להבין כמה היא מחוצפת וכמה היא אנטי-דמוקרטית, אני מציע לחשוב הפוך. דהיינו - הבוחר קבע את השמאל בשלטון. ראש הממשלה (אהוד ברק או ציפי לבני), ושר הפנים הוא איש מרצ, נניח אילן גילון. הסמכות לגרש או להשאיר את השוהים הבלתי חוקיים, נתונה בידי כבוד השר אילן גילון, והוא, כצפוי, מחליט להשאיר אותם בישראל. גורמים בימין רואים בזה סכנה דמוגראפית ונטל חברתי עתידי. אזרחים מהימין היו יוצאים לרחובות ומניפים שלטים עם סיסמאות נלעגות. רבנים היו מפרסמים מודעות בתשלום עם הסיסמה: שוהים בלתי חוקיים - הביתה! כיצד היה מגיב כבוד השר גילון לתחינתם של אנשי הימין? הנה לכם התשובה: הוא היה "מצפצף" עליהם! אני לא מציע לשר ישי לבוז לאחינו מהשמאל. אבל למען הדמוקרטיה הישראלית, שיציע להם לחפש מסילות לליבו של הבוחר. הישועה לפירורים מהשמאל תבוא רק משם. כשיגיעו לשלטון, אם יגיעו - ישאירו שוהים בלתי חוקיים, יחלקו כסף לנזקקים, יעקרו ישובים, ו...יוזילו את מחיר הווזלין. ועד שיגיעו לשלטון, שיזדיינו בסבלנות...